דף הבית פרשת ניצבים
פרשת ניצבים
ידידי הגאון רבי אליהו וילנסקי שליט"א, ר"מ בישיבת קמניץ לצעירים, סיפר לי בשם סבתו הרבנית מרת רחל וילנסקי ע"ה, ביתו של המשגיח הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל, שהיתה ידועה כאשה דגולה וחשובה ונודעה בתפלותיה הזכות, כי היתה לה רגילות לקבל את פני אביה, בשובו מתפילות הימים הנוראים עם בגדים נקיים להחלפה, משום שבגדיו היו ממש רטובים מזיעה, מגודל התאמצותו ויגיעתו בתפילה
מאוצרותיו הנפלאים של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א
הסטייפלר זצ"ל אמר פעם לאבי ז"ל: "דע לך, שבחיידר מלמדים את הילדים תורה, אבל בנושאים של יראת שמים, עולם הבא, שכר ועונש – כמעט ולא עוסקים. את זה חייב כל אב להעביר לבנו בבית! ללמוד אתו ספר מוסר לפחות חמש עד עשר דקות ביום". כשסיפרתי את הדברים הללו למשגיח רבי דן סגל שליט"א, הוא אמר לי שגם לו אמר הסטייפלר את אותם דברים
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל, על הימים הנוראים ודרכי התשובה
בהגיעו, התבלבל לחלוטין: ה'שמש', זה שנשא את מזוודותיו, הראה לו את הדרך, אמר לו להיכן לגשת, הסביר לו כיצד לצעוד – הוא ולא אחר ניצב בסמוך לארון הקודש, ומתפלפל עם הבחורים בעיון הלימוד. אלה מקשים ואלה מתרצים, וה'שמש' מנצח עליהם… הוא משפשף את עיניו בתימהון, ונפעם ממש. 'זכתה ישיבת מיר שגם שמשיה הינם תלמידי חכמים מופלגים!' – הוא מהרהר…
מי היה ה'שמש' שהתברר כגאון מופלג | הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א
רבי שלום שבדרון זצוק"ל היה מספר, כי דפק על דלת חדרו של המשגיח של ישיבת 'חברון', רבי לייב חסמן זצ"ל, ובפיו שאלה: איזו קבלה עליו לקבל על עצמו? אמר לו ר' לייב: "ר' שלום, אני אחשוב בשקט ואתה תחשוב בשקט, וכל אחד מאתנו יחשוב מה הוא יכול לקבל על עצמו בלי לספר לשני". לאחר כמה דקות של מחשבה, אמר לו ר' שלום: "החלטתי כבר מה לקבל על עצמי"….
הגאון ר' ישראל מאיר שושן שליט"א, על ה'קבלות הטובות' לימי הרחמים והסליחות
והנה, התופעה הזו מוכרת. יש ומפעמת בליבו של יהודי תשוקה עזה להתקרב אל הקב"ה, לחזור באמת בתשובה שלימה, ולהגיע ל'פתחו של מחט'. אלא שבמקביל מקבל גם השטן 'תשוקה' להפילו בפח, והוא מסיתו לקבל עליו את כל סוגי הקבלות האפשריות, ומאחר שהאדם אינו מצליח לעמוד בהן, נתקף הוא בפיק-ברכיים, ואת מקומה של התשובה הטהורה ההיא, תופס עתה הייאוש, שהוא כידוע החטא היותר-גדול שאפשר להעלות על הדעת
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, על הדרך הנכונה להתחזק, מתוך 'מצוות בשמחה' בעריכת הרב משה מיכאל צורן שליט"א
כשנכנס לבית המדרש סיפר מה שראה. כולם היו המומים. בטוחים היו שהרבי בעל ה'דברי חיים' מצאנז עוסק בכוונות ובייחודים, מה פועלת תקיעה, מה שברים ומה תרועה. ומה מתברר? הרבי לומד 'בסך הכל' קצות החושן, לימוד 'רגיל', המתאים לכל ימות השנה. הדבר היה לפלא ולחידה
רבה של כרמיאל, הגאון רבי אברהם מרגלית שליט"א: כיצד מתכוננים לראש השנה?
היכן ניתן להניח את הסכך לאחר חג הסוכות?
האם מותר לכתוב פסוקים בודדים מהתנ"ך? * אֵילוּ כלים מותר להכניס לסוכה?
בטרם פנה לדרכו, רצה ה'בריסקער רב' לדעת מה הביאו לכאבים עזים אלו, וממה עליו להימנע ולהיזהר. הוא שאל את הרופא החשוב, אם יוכל להסביר לו סיבת הכאבים הללו: "פון ואנעט קומט דאס?" (ממה זה מגיע?) ביקש הרב לדעת. להפתעת הכל נעמד דוקטור אהרונוב על רגליו, וענה בהתרגשות רבה ובתמימותו האופיינית:
הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, על כוחם של מעשים טובים לזכות בדין
סיפר הרה"ח רבי יוסף שטערביצער זצ"ל, שהיה 'בעל תפילה' אצל הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע: פעם אחת קודם אמירת הסליחות ביום ראשון של סליחות, קראו הרה"ק מהר"א אליו ואמר לו: "בא ואלמדך כוונת אמירת הסליחות". רץ רבי יוסף בהתרגשות רבה, מאחר שהיה בטוח שהנה ישמע עתה רזי מעלה, אך הרה"ק אמר לו: "בגשתך אל העמוד תכוון דבר אחד"…
הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א, על ההכנה לקראת יום הדין
מה יצרה החלטה אחת, ביום אחד, בשני קצוות תבל?
משיעוריו של מגיד השיעור הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א
שאלתי אותו: "מה שלום אבא שלך?" והוא ענה: "תופעות משונות עוברות על אבא שלי". "תופעות משונות? מה קרה לו?". "אני לא יודע בדיוק. גם אמא לא יודעת מה קרה לו. כל פעם כשהוא צריך לברך 'אשר יצר' הוא לוקח את הראש ומניח על המזוזה. מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין 'אשר יצר' למזוזה?!"
הרה"ג רבי מאיר צימרוט שליט"א, על קבלות טובות לימי הרחמים והסליחות
תוך כדי כך נודע לאבא זצ"ל, הגאון הצדיק רבי ישראל גרוסמן, כי הצעירים החדשים משתכנים בצריף שבסוף הקיבוץ. רץ אבא לשם וניסה לפתוח את הדלת, אך היא היתה נעולה ומסוגרת. משלא הצליח, פתח אבא את החלון, הכניס ראשו פנימה וזעק בקול גדול: "שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד!"
הרה"ג רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א, על מסירות נפשו של אביו להצלת ילדי ישראל
מתרגש ביותר היה בעת ברכת התקיעות, וכששמע ת"ח אחד אומר לחברו: 'וכי בברכת אשר יצר וכדו' הנך ג"כ מתעורר כל כך? ולמה זה נרעשת בברכה זו דוקא?' – נזדעזע ואמר בסערת רוח: 'היאך מלאו לבו של אותו ת"ח לצנן התעוררותו של אדם בזמן נעלה כזה?'
לקט מיוחד על התפילות ומנהגי ראש השנה, של מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל
נער צעיר הייתי, כשה'חפץ חיים' זצ"ל הגיע לעירנו, קריניק. שכרו את האולם הגדול ביותר בעיר, והמוני היהודים גדשו את האולם הענק מפה לפה, עד כדי כך דחוס היה, שכאשר הגיע, לא יכלו לפלס לו דרך בקהל! הושיבוהו על כסא, והעבירו אותו מעל לראשי האנשים מיד ליד, עד שהגיע לבימה. בחולשתו הרבה לא היה בכוחו לומר יותר מכמה מילים, ואני זוכר כל מילה
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, על דבריו המרטיטים של בעל ה'חפץ חיים'
הגאון רבי מרדכי שולמן זצ"ל סיפר, שבמלחמת העולם הראשונה, היה ה'חפץ חיים' שולחו לראות בעתון מה החדשות ולומר לו. כשהיה הגר"מ חוזר, היה ה'חפץ חיים' אומר לו את כל החדשות מעצמו, והגר"מ השתומם על כך, ולא סיפר הדברים שסבר שלא יאמינו לו. עד שראה בסידור הגר"א, שמשרתיו שומעים מאחורי הפרגוד את שעתיד להיות, ומכריזים ברום עולם, והבין שהח"ח שמע את הכרזת המלאכים…
מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל על ה'חפץ חיים', התפילות והימים הנוראים
1/115