דף הבית פרשת וילך
פרשת וילך
עובדא מעניינת אירעה בצל מרנא החזון איש. חולה זקן התמרמר בפני רבינו הגאון בעל "חזון איש" זצוק"ל, שאסרו עליו הרופאים לצום ביום הכיפורים, ולבו דוי עליו משום כך. העיר לו ה"חזון איש": מי אומר שלא תצום? אתה תצום שני צומות!
הרש"צ גנץ שליט"א משגיח רוחני בישיבה לצעירים 'מבצר התורה' ור"מ במכינה לישיבה "קהל חסידים" אלעד, על עוצם קדושת יום הכיפורים במחיצת קדושי ישראל לדורותיהם *
ר' לייב טודר'ס, המשגיח של 'עץ חיים', היה אומר, שכל עבודת היצר הרע היא להחליף תפקידים. היצר הרע בא לבן תורה ואומר לו: 'מה עם חסד? תעשה חסד ומעשים טובים בלי סוף, רק אל תלמד'… היצר הרע בא לגביר שיכול להחזיק תורה, ואומר לו: 'במקום להחזיק תורה- שב תלמד'… לכל אחד יש יצר הרע לעשות את מה שאינו התפקיד שלו
הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א, על קבלת עול מלכות שמים
הנמצא בסמוך לסוכתו – האם רשאי לשתות מים מחוצה לה?
האם חייבים לאכול פת בסוכה בלילה הראשון של סוכות גם כשיורד גשם? * איזה איסור עלול לעבור המזמין אורחים לסעודה ומעכב את התחלת הסעודה?
בעידודו התגייסו כל הילדים למשימה. אספו במהירות את כל השברים והלכלוך, ניקו את הרצפה. תוך עשרים דקות מהירות של עבודה מאומצת, עמד בסלון שולחן ערוך מחדש. האיש קרא לאשתו: "אמאלה יקרה, בואי הדליקי נרות!". האשה נרגעה, הבית נותר שקט ורגוע, והילדים עמדו וראו את הכל. הם ראו את האבא המלאך שיש להם… ואת הלקח הזה שמרו בליבם לעולם
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל על הבולם פיו בשעת מריבה
לפעמים באים אלי אנשים שסובלים. הם מבקשים שאני יאבחן את הבעיה ואגיד להם אם זאת קללה, או כישוף, או עין הרע, ושגם אמליץ להם על טכניקה מתאימה איך להסיר את הכישוף הזה שגורם לכם כל כך הרבה צער… אתם יודעים מה אני אומר לאנשים אלו?
ראש ישיבת המקובלים 'שער השמים', הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, בשיחה נוקבת ופתוחה על מה שקורה בעשרת ימי תשובה, ומה אנחנו צריכים לעשות כדי לעבור את הימים הללו בשלום
חלפו כמה דקות, ואל כיתה ו' נכנס המלמד, לפתוח את היום. הוא מביט על שולחנו, ומבחין בפתק חצוף במיוחד, שההיגיון מחייב שמי שכתב אותו הוא יוסי, התלמיד המצטיין שעזב את הכיתה הבוקר. הוא קרא את הפתק שוב ושוב, ולא האמין למראה עיניו: 'ברוך שפטרני מעונשו שלזה!'
מדוע נחרדה כיתה שלימה פעמיים ברבע שעה? | הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א
דודי הרה"ח רבי יעקב רבינוביץ שליט"א, משפיע בחסידות באיאן, הוא שסיפר לי את הסיפור האמיתי דלהלן: "היה זה אחד מהמראות המפחידים ביותר שראיתי בחיי! באחד השבתות, באמצע קריאת התורה, בקלויז שבשכונת רמות, אחד המתפללים צעק לפתע בקול חנוק מבהלה: 'הצלה! הצלה!' הציבור נבהל ביותר. 'מה קרה?' הפנו כולם את ראשם לעברו. 'מדוע צריך הצלה?'"
סיפור אמיתי על הדרמה בשכונת רמות...
יום כיפור הוא היום הגדול של המקטרגים שציפו לו שנה שלימה. הם מחזיקים היטב בידיהם את "הרשימות השחורות", מכחכחים בגרונם, בעוד רגע יתחילו לפרוס את רשימת הקטרוגים הארוכה שהכינו כנגד בני האדם. ואז- לפתע שומעים הם את בני האדם מתחילים לומר וידוי, מפרטים בפרוט רב את עוונותיהם: "אשמנו, בגדנו, גזלנו"… המקטרגים שומעים זאת ונבוכים, כעת הם ממש מרגישים מיותרים…
הגה"צ רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל על כוחה של תשובה
לפני שנים שמעתי פעם שיחה מהגאון הצדיק רבי סנדר ארלנגר זצ"ל בערבו של יום כיפור, ובתוך הדברים הוא אמר הרגש נפלא מאד: אנשים לעיתים חוששים מיום הכיפורים: הם צריכים לצום בו, להתענות, ללכת יחפים… אולם אם יחשבו מעט ויתבוננו בשום שכל, הם יראו כמה זה 'משתלם': הרי השם יתברך נותן לנו כפרה, טהרה, נקיות – זכות עצומה שלא תתואר
מאוצרותיו הנפלאים של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א
במשך יותר מחמישים שנה, זכיתי להיות תלמיד קרוב של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל. לא רק תלמיד הייתי, אלא נהגתי להתחקות אחר כל זווית ופינה מהנהגותיו ומהליכותיו. הייתי הולך איתו לכל דרשותיו
הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א על המלחמה עם היצה"ר
יש לנו פרויקט מאוד מיוחד של כפרות בישיבת 'גאון יעקב'. אנחנו מביאים משאיות עם תרנגולים לבני ברק, עושים כפרות, את העופות שוחטים ומכשירים ומכניסים למקפיאים ענקיים. בישיבת 'גאון יעקב' משתמשים בעופות הללו כל ימות השנה, ולתושבי בני ברק יש מקום לעשות כפרות מהודרות כדת וכדין. הלכתי לאחד המושבים, פגשתי שם חקלאי, אני סוגר איתו את העסקים לגבי מספר התרנגולות שאני צריך, ואיך בדיוק יהיה השינוע שלהם ומתי הם יגיעו לבני ברק…
מגיד המישרים הג"ר אליעזר יוטקובסקי, יו"ר 'אנחנו וצאצאינו', בתיאור מופלא על עוצמת החרטה שצריכים להתחרט על כל חטא וחטא, ואיך זוכים להגיע לחרטה עמוקה כל כך
ה'חתם סופר' מבאר, מדוע הווידוי ביום הכיפורים נאמר במנגינה המורכבת גם מעצב וגם משמחה- משום שאכן, מחד גיסא, אנו עצובים על כך שחטאנו, אך, מאידך גיסא, אנו שמחים לקיים את מצוות היום לשוב בתשובה, כמו ששמחים בשעה שיושבים בסוכה, או נוטלים את ארבעת המינים
הגאון רבי יצחק קולדצקי שליט"א: מה עלינו לעשות בימים אלו?
העובד מתקשר לבעלים, ומספר לו בבהלה ש"מישהו עקץ אותנו ב-250 אלף שקל". מה זה עקץ? גנב! מישהו גנב לו רבע מיליון שקל, אבל בדור שלנו אנשים נוטים להשתמש בביטויים חילופיים, כדי להקהות את האיסור שבדבר. אף אחד לא מספר לחבר שלו "גנבתי ממישהו 300 שקל", הוא יכול להתהדר ולספר לו שהוא "עקץ" ממישהו 300 שקל. זה נשמע יותר חלק, אתה לא תגיד "שיקרתי לפלוני", אלא "עבדתי עליו"…
שיחה מרתקת עם הרה"ג ר' אליעזר יוטקובסקי, יו"ר 'אנחנו וצאצאינו', על אימת הדין, חומרת הדין ולפנים משורת הדין
מרן הח"ח חיכה בסעודתו ולא התחיל לאכול עד שאבא שב מהישיבה ואמר לרעייתו, שתיתן קודם לבחור לאכול כי הוא צריך לחזור ללמוד בישיבה, והוא אינו ממהר כמותו. וכך זכה לגדול בצילו הגדול וללמוד ממנו רבות. ואבא תמיד היה אומר לנו כילדים, וכי מה אתם חושבים שמרן ה'חפץ חיים' לא היה צריך לחזור ללימודיו?! אלא שהוא רצה ללמד אותנו כי לימוד התורה של הבחור אינו פחות חשוב מלימודו של מרן ה'חפץ חיים'!!! כמה אהבת ושמחת התורה זה החדיר באבא שאכן השקיע בנו זאת בכל כוחו
הגה"צ רבי שמעון גלאי שליט"א מספר איך זכה אביו להיות סמוך על שולחנו של מרן החפץ חיים. וגם על הנס האישי הגדול לפני כ 15 שנה
לעת זקנותו שאלתי אותו מדוע יתאמץ ללכת עד מחוץ לביהמ"ד לרחוץ את ידי הכהנים, הלא מוטב יהיה שהמשמש יעמיד קערה וספל מלא מים, והכהנים במקומם יתקדשו. אולם אאמו"ר השיב ואמר לי: "אברהם, האם אתה רוצה לעשות אותי ליהודי עצלן?"
הגאון רבי אברהם הלוי וואזנר שליט"א על ענוותנותו ומנהיגותו של מרן בעל 'שבט הלוי' זיע"א
שעתיים לפני הנץ הלך להתפלל תפילת שחרית בכותל המערבי. כשנשאל מדוע הוא רואה חשיבות כה גדולה להתאמץ וללכת ביום הקדוש דרך כה ארוכה, בפרט שהוא צם, ענה שדווקא ביום זה בו היתה עבודת הכפרה בבית המקדש, דווקא אז מעוניין הוא להימצא שם לבקש מחילה וכפרה.
ימי הרחמים והסליחות במחיצתו של הגאון רבי חיים פינחס שיינברג זצוק"ל, ראש ישיבת 'תורה אור' ובעל ה'טבעת החושן'
מספרים על הגאון רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל, משגיח דישיבת פוניבז', ששנה אחת ביו"כ ראו אותו תלמידיו בהפסקה שבין תפילת מנחה לנעילה כשהוא חוזר בהתלהבות על דברי המשנה "אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל" כי הרגיש בטהרה ובקדושה האופפת ומאירה על נפשו.
הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א על ריבוי הצדקה והחסד בימים אלו ותפילה ותשובה וצדקה...
ההכנות הקדחתניות לחתונה, הטרדה והלחץ, גרמו לכך ששכח להזמין את העשיר. רק לאחר שהסתיימה החופה – נזכר… הוא הרגיש נורא ואיום על העוול המחפיר שעשה… ללא שהיות עצר את הריקודים, וביקש מהמוזמנים שיתלוו אליו, עם תופים וחצוצרות, אל ביתו של העשיר כדי להזמינו להשתתף בשמחה. "טוב מאוחר מלא כלום", אמר לעצמו…
הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א על כוחה של הצדקה
השומר התחיל לצעוק לעברם שלא ישכחו לכבות את הנר, והבעל שומע ואומר לב"ב שתשמע למה שהשומר אומר, ותיזהר עם הנר – אך היא – במקום להסכים לדברים הנבונים התחילה לצחוק מהשומר "וכי השומר מתכוון לטובתנו?! והלוא הוא שכיר לילה, הוא מקבל כסף על כל לילה שהוא מסתובב"
מאוצרותיו של הגאון רבי שלמה זלמן פרידמן שליט"א אב"ד סאנטוב לייקווד
חצי שנה הכל דפק כמו שעון שוויצרי. בערב שבת אחד אנחנו מגיעים לשוק כהרגלנו, עוברים בין החנויות והדוכנים, מכריזים על השבת ההולכת וקרבה. מתקרבים לאזור מספרות, ו…לא מאמינים למראה עינינו: המספרה של מיודענו שוקקת חיים, כאילו אמצע היום
הגאון ר' ברוך רוזנבלום שליט"א עם הסיפור המיוחד שסיפר הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל
כשחזר לירושלים גילה שהעט שלו בבית, ועל העט שלקח בטעות כתוב שם של בעליו. האם עליו לנסוע לבני ברק על מנת להשיבו, או שמספיק להודיע לבעליו ואם ירצה יבוא ליטלו?
הרב מרדכי הלוי שוורצבורד מורה הוראה 'נאות שמחה' מודיעין עילית
האם מותר להכניס כלים למדיח הכלים בשבת?
באיזה נוסח ניתן ללוות מאכל מִשָׁכֵן בשבת? ● והאם מותר לטבול כלים בשבת?
"אבל אנחנו ואבותינו חטאנו" – מדוע מזכירים חטא אבות?
ומדוע צריך להתוודות מעומד? | טעמים באמירת הוידוי
"לפני יום הכיפורים נכנסתי אל מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצוק"ל, ושאלתי אותו על מה הוא מציע לעורר את הקהל לקראת יום הדין? ובמילים אחרות: מהו הדבר שעשוי להביא לאדם את הזכויות הגדולות ביותר?"
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מסביר מהו 'זיכוי הרבים', ומספר על האמן התל-אביבי שנכנס להיכל ישיבת פוניבז' באמצע הלילה וכמעט התעלף....
עומד לו בעל העדר, ומונה את הבהמות, עד אשר מגיע ל"עשירי קודש", או אז עושה לה פס אדום, ובזה נגזר דינה לשחיטה ולהקרבה על המזבח. ומה קורה עד אשר יבואו לביהמ"ק? בינתיים הולכת לה הבהמה לטייל ולשחק עם חברותיה, עליזה ושמחה, אילו היה לה קצת שכל, היתה עוזבת את כל הטיולים והולכת לנהר, טובלת ורוחצת את עצמה חזק, עד אשר יימחק מעל גבה הפס האדום… ותיכנס ותלך לחיים טובים!
בעל 'משמר הלוי', הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצוק"ל, על "כתבנו בספר החיים"
סיפרו פעם למרן הגרש"ז אויערבאך בשם רופא מפורסם, שבדק שניים מגדולי ישראל לפני יוהכ"פ והורה שאין להם לצום. האחד בכה מצער, ואילו השני אמר בשלוות נפש: "מי שציווני להתענות – הוא שציווני עתה להימנע מכך". ואמר רבינו: "הדרך השניה – היא היא הדעה הישרה והנכונה שיבור לו האדם"
הלכות והליכות יום הכיפורים ממרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זללה"ה
"ומה עוד נשמע בסין?", שאל ה'חפץ חיים' וענה: "הסינים בנו סכר ענק, אבל נבנה ברשלנות ומסת המים הכבדה ערערה אותו. הוא קרס ומאה אלף סינים טבעו למוות!". ה'חפץ חיים' הזדעזע: "אוי ואבוי, מדת הדין מתוחה, עד לסין הגיעה!". "הרב, מותר לשאול שאלה?" -"ודאי!". "הרב מזדעזע כל כך מטביעתם של איכרים סיניים?!"
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל על "יושב בשמים ישחק"
"ילדים יקרים! אנחנו צריכים את עזרתכם, אתם צריכים להעביר אותנו שנוכל להגיע אל השער הפנימי, שתפילותינו יגיעו אל מאחורי הפרגוד. תכוונו בסליחות, תאמרו שלוש עשרה מידות בכוונה, תעוררו רחמי שמים, אתם ילדים, יכולים הרבה יותר לפעול ממה שאנחנו המבוגרים יכולים, אתם יכולים לפתוח לנו את שערי הברזל מבפנים!!"
הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, בעצות מגדולי הדורות למעשים טובים לקראת יוה"כ
"יש לי ספר 'זרעים' שנתת לי", אמר הסטייפלער, "אבל זה מהמהדורה הקטנה, ומאז כבר כבדו עיני מזוקן, וקשה לי לקרוא את האותיות הקטנות. אני צריך כרך גדול יותר". השיב לו ר' שבתי פרנקל, שהוא רוצה בתמורה את הכרך הקטן והישן שבו למד הסטייפלער. הסטייפלער הסכים. ר' שבתי אמר לי שהוא רוצה להחזיק אצלו את הספר עם הדמעות שהסטייפלער הוריד ברמב"ם…
הרב צבי ביכלר שיבדלט"א, בשיחה מיוחדת על חייו של הרב שבתי פרנקל זצ"ל
"זכורני, כי בהיותי בבית מורי חמי, מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, כאברך צעיר, לפני ארבעים שנה, הוא חיפש פעם עט לכתוב משהו. ניסיתי להשאיל לו עט שלי, אולם הוא התעקש לגשת למגירה ולחפש שם עט פרטי משלו. שאלתי: 'וכי מה לא טוב העט שלי?' השיב לי: 'צריכים להתרגל שלא נוגעים במה שלא שלי'…"
הגאון רבי יצחק קולדצקי שליט"א: "מוטל עלינו להשקיע כוחות בקיום המצוות, מתוך חשק ושמחה גדולה"
"דרכי בשנים האחרונות היתה לסדר קודם ראש השנה, באטלעך (צנצנות) דבש עם סטיקער, לברכת 'שנה טובה' מאת כולל 'בית יוסף', ורבינו זצוק"ל היה מחלקן בליל ר"ה כשבאו כולם להתברך בברכת 'שנה טובה'. רבינו עיין בסטיקער, ולא היתה דעתו ניחא עם הנוסח. לתמיהתי אמר: '(תרגום) ומה עם היהודים שלא מחזיקים את הכולל, הם גם צריכים שנה טובה!'"
מהנהגתו ואצילותו של כ"ק מרן גאב"ד מעלבארן זצוקללה"ה
"היה זה בערב יום כיפור, דיברנו על עניין הלכתי כל שהוא, ורבינו אמר: 'הלא דבר זה מפורש במשנה ברורה'. במוצאי היום הקדוש, בעוד אנו אורזים מזוודותינו לנסיעה הביתה, המשגיח עדיין עמד לבוש לבן, כשלפניו עוברים עמך בית ישראל להתברך. מאוחר מאוד יצא לביתו, כשהוא חלש ויגע מהצום ועבודת יום הכיפורים, לפתע עצר וחזר לישיבה, וביקש לקרוא לי. תמהתי מה דחוף לרבינו כעת, לקרוא לי. באתי בבהילות, ואז רבינו אמר לי דבר שלעולם לא אשכח…"
פנינים והליכות מהמשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצוק"ל
פעם אחת הגיע אל רבי ישעיה ברדאקי זצ"ל עני אחד, וביקש ממנו צרכי שבת. התנצל רבי ישעיה שהקופה ריקה ואין לו מה לתת לו, ויהי כשמוע כן העני, סטר לרבי ישעיה על לחיו. מיד רץ רבי ישעיה ודפק על דלתותיהם של כמה מתושבי העיר, ובכה לפניהם שיוסיפו לתת מעות לקופת הקהל, ומיהר להביאו אל העני, כשהוא מתנצל ואומר: "לא ידעתי שמצבך דחוק וקשה כל כך…"
משיחותיו של המשפיע הגה"צ רבי חיים יוסף בידרמן שליט"א בן כ''ק אדמו''ר הראא''מ מלעלוב זצ''ל
בברכיים כושלות ניגש הקנטוניסט לעמוד, כשחבריו מלווים אותו. אז פצה הקנטוניסט את פיו בתפילה: "רבונו של עולם!" – קרא החזן הקנטוניסט בהתרגשות ומחה דמעה סוררת: "גלוי וידוע לפניך שאין לי מושג איך מתפללים, אינני יודע אפילו על מה להתפלל. הרי מה נבקש ממך?", אמר בזעקה נואשת
כשאנו עומדים ומבקשים בימים אלו 'זכרנו לחיים', אנו שמים דגש מיוחד כי הכל למטרת 'למענך אלוקים חיים' - כדי שנזכה לנצל את חיינו לטובת המטרה האמיתית שלנו
אחד אמר סליחות ודפק על ליבו: "אשמנו, בגדנו…". מן הסתם נראה היה שאמירה היא מן השפה ולחוץ. אמר לו רבו: "מה אתה דופק? בעל הבית לא נמצא!"
ולמה המלך כעס על השר ששלח את משרתו לבקש סליחה?
"לאחר מכן הם הובילו אותי כחתן אל הכסא הריק, והתבקשתי להתחיל לאכול. נאמן להחלטתי, אכלתי רק פרוסת לחם אחת. ואז, אני שומע קול דקיק ומתוק: 'תלמיד חכם, מהמלפפון שלי לא אכלת!' וכל הילדים עונים אחריו: 'וגם משלי לא טעמת!'"
היתומים שלמדו את העשיר ששירת התורה תתנגן בכל עת ובכל מצב
"חזרתי בתשובה ושמרתי מצוות כפי הלכה, אבל חיבור קבוע לתורה, לא היה לי. אצדיק את עצמי: היה לי קשה, בן-אדם מוכשר ומצליחן יושב ומתייגע מול הגמרא, ובסוף מבין את החומר ככה-ככה…"
נבקש ונתחנן מאבינו שבשמים: 'אנא בכוח... תתיר צרורה'. וכבר תראה למי אנו שייכים!
מרחוק כבר נפרש לפניהם המחזה מרטיט הלב: בית הקברות צבוע כולו בלבן… ככל שהתקרבו יותר ויותר הובהר הדבר בבירור… ואז השאגה הראשונה פילחה את האוויר: "הנה סבא!! הנה סבא!!"
"נתנו לנו שעה אחת לחיות! אנו רצים לבית הכנסת הקרוב ביותר לחטוף ולחטוף!!"
