דף הבית מסירות נפש
מסירות נפש
"אמנם חלש אתה", ענה הרב, "ניצב על סף התמוטטות ועובד בפרך – אבל מבחור שלמד בוילקומיר ואשר נמנה על משפחה כה מיוחסת ומכובדת, אני דורש יותר מסירות נפש!"…
מפעים: התשובה של ה'דבר אברהם' זצ"ל בימי השואה לבחור שביקש ממנו היתר לאכול מאכל טריפה כדי להציל את נפשו מהרעב הנורא
כשסיפרו את הדברים למחותנו ה'נתיבות שלום' מסלונים זצוק"ל, אמר לאנשיו: "אל תחשבו שהרבי מויז'ניץ דיבר רק מן השפה ולחוץ, הוא באמת התכוון לכך! עד כדי כך מגיעה מסירות נפשו למען יהודי אחר!"
ליומא דהילולא של כ"ק מרן הרבי ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצוק"ל – ט' בניסן
אל ה'חפץ חיים' זצ"ל הגיע אדם ובפיו בקשה: ברצונו להתארח אצל הרב בשבת, אך הוא מבקש לשלם על כל האוכל שיגישו לו. נעתר ה'חפץ חיים' לבקשה, והתאמץ על מנת להכין לו סעודות שבת מיוחדות במינן. האורח אכל בחופשיות מרובה, שהרי הוא משלם על כל הנכנס לפיו… במוצ"ש ביקש חשבון. תמה ה'חפץ חיים': וכי סבור אתה שאמכור את המצוה בכסף?
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל, על חכמתם ומסירות נפשם של גדולי ישראל
ניסיתי להרגיע את זילברשטיין הזועם: אתה לפחות נשארת עם רכושך, אני גם את זה הפסדתי! הושטתי לו את העתק ההצהרה שנתתי למושל, והוא החל לקרוא ולתרגם אותה באוזניי מילה במילה. וכאן הגיעה ההפתעה הגדולה…
הפלישה לארמון בקהיר – סיפור מופלא על נס כפול ומשולש בזכות שמירת השבת
מצווה גוררת הזמנה…
ההמשך המושלם של סיפור הסופגניות מלונדון
"לא מדובר במעשה שלא היה ולא נברא – ביררתי אישית את הסיפור, ואף שוחחתי עם בעל המעשה, המתגורר בקנדה, שאישר באוזני כי הכל אמת, ונתן לי רשות לפרסם את הדברים לזיכוי הרבים"…
שני סיפורים מדהימים על יהודים שנושעו בזכות התחזקות בכבוד בית המדרש
"שמעתי מעשה שכמעט אי אפשר להאמין לו" – סיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א – "אבל כשסיפרתיו לגיסי מרן הגר"ח קניבסקי, הגיב ואמר שאי אפשר לזלזל בסיפור כזה!"…
"שאף הן היו באותו הנס" – סיפור מופלא שהתרחש בזמן האחרון עם אשה שמסרה נפשה לתורה
רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ביקש מהקבלן הגוי כי יבנה במרחק מה מהבריכה בור – בו יתכנסו מי הגשמים, ויחבר את הבור הזה לבריכה, באופן אשר יכשיר אותה לשמש כמקווה טהרה כשר למהדרין… ברור היה לשני הצדדים, כי אם יגלו השלטונות את הדבר – תרחף סכנת חיים על ראשם! ובכל זאת, לקבלן הגוי היה שווה להסתכן בתמורה לסכום המכובד שקיבל, ואילו רבי משה? אותו לא הרתיע דבר, כאשר טהרתם של ישראל הייתה מונחת על כף המאזניים…
סיפור מעניין על הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל עם ווארט יפה, שבעזרתו מסביר הגאון רבי מרדכי פרוינדליך זצ"ל, את פירושו של רש"י בפרשה
"דובר המשלחת היה הרב מפוניבז': "כבוד הרב", הוא פונה למרן ה'חזון איש', "יש לנו ילד חדש, מוטי המתוק, מאז שהגיע אלינו לפני ארבעה ימים הוא לא רוצה להתרחץ, ללבוש פיג'מה. הוא ישן עם הבגדים, וחם פה כל כך…". ה'חזון איש' מנסה את מזלו, ושואל בחיוך: "מרדכיל'ה למה אתה לא רוצה להתרחץ?", ולפתע…
הרב יעקב קאפיל ריינץ שיחי', מגולל זיכרונות אישיים מרתקים על החזו"א והרב מפונביז'
בלילה, בשעה 12:00, הקיצה זקנתו – חמותי ע"ה, והנה נכדה הנחמד אשר אהבה אותו כנפשה – איננו במיטה! נתנה בקולה: "איה חמדתי?!". יצאנו החוצה וקראנו: "לייבל'ה, אייכה?" ואין עונה
"לא 'פת במלח תאכל', כי גם לחם יבש לא היה לו" – עדות מרגשת של אב על בנו
ולפתע פרצתי בבכי סוער ובלתי נשלט, חשתי כי נעשה לי עוול. אחד מהעיתונאים נזעק לעברי בבהלה; "קרה משהו?!". הסברתי לו: "ראה נא, אני אדם מבוגר. כל ימי השתדלתי לקדש שם שמיים, אפילו בימי השואה שבהם עלה לי הדבר במסירות נפש. עתה לעת זקנה, הזדמן לפני ניסיון קשה, ואני מתפלל לפני ה' שאעמוד בו בהצלחה"
הרב יהושע לייבזון, עם 2 סיפורים מיוחדים, של מסירות נפש וסייעתא דשמיא מיוחדת
רב-החובל הודיע, כי מאימת המלחמה הוא חייב לחזור לביתו, ועל כן הוא מבקש להתפנות מיד מן האוניה. חג היום, וסבא בוודאי לא ייכשל באיסור מוקצה, ולא יוותר על קוצו של יו"ד אף במחיר של הפסד וירידה לטמיון של כל עמלו. אנשים שהגיעו עמו מתריעים בפניו כי המקום שוקק פעילות, וכי אסור להשאיר כאן כל חבילה. אבל סבא בדעה צלולה, מביט בפעם האחרונה על מזוודותיו ונפרד מהן לעולמים…
הרה"ג ר' יצחק דוד גרוסמן שליט"א, על עמידה בניסיונות
הגשתי לו את הדף עליו רשמתי את מראי המקומות של השיעור, והוא רשם לאט לאט ובמאמצים עליונים: 'ניסיתי' ירד שורה והוסיף: 'סליחה'
על הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, שנשא על ליבו הטהור כל יחיד ויחיד מאלפי תלמידיו | משנתם לעילוי נשמתם
לאחר הטיפול הרפואי שעבר בערוב ימיו, נשאל רבי שלמה זצ"ל, מה חשב בעת שהיה מורדם? נענה ואמר: "מסרתי שיעור בפרק 'איזהו נשך' שבמסכת בבא מציעא!"…
שביבי הוד, הליכות והנהגות מחייו של מרן הגאון רבינו שלמה קורח זצוק"ל, רב העיר בני ברק וזקן רבני תימן | יריעה מיוחדת לרגל יומא דהילולא – י"ג מר-חשון ה'תשע"ט
"הייתי באוקראינה לפני כשמונה עשרה שנים. זו היתה הפעם הראשונה שנסעתי לשם. נכנסתי לבית המדרש שם ולא הכרתי אף אחד. היו שם כ'מנין' זקנים, והגבאי היה אברך צעיר. לעת קריאת התורה ראיתי יהודי זקן עולה לתורה, ושני אנשים גבוהים וחסונים מגודלי שער-פרא, הנראים כמו 'דובים' מלווים את היהודי הזקן"…
האדמו"ר מנדבורנא שליט"א, על מסירות נפש לתורה ומצוות
בשלב זה החל לבלוש אחר בתו אנה, שחס וחלילה לא תהפוך גם היא יהודייה אדוקה כמו אחותה. האובססיה שלו פעלה בצורה הפוכה לחלוטין…
סיפור אמיתי ומצמרר, שתחילתו בברית המועצות 1917 וסופו ביישוב חרדי בדרום | הוכחה ניצחת כי "לא יידח ממנו נידח"
עדויות שנכתבו בדם ונצרבו באש בתולדות עמינו, יעידו על מסירות נפש ל'תקיעת שופר', בערבות סיביר תחת עיניהם האנטישמיות של הרוסים, ובמחנות ההשמדה תחת גלקסי הנאצים ימ"ש. אלו הזכירו לבורא עולמים את זכות אביהם יצחק, שנעקד על גבי המזבח, ותפילתם החרישית מעומק ליבם שיחוס עליהם ממרומים, ותהיה עקידת יצחק תחת עקידתם…
סיפורי עוז ותעצומות, על מסירות נפשם של יהודים לקיום מצוות תקיעת שופר
תוך כדי כך נודע לאבא זצ"ל, הגאון הצדיק רבי ישראל גרוסמן, כי הצעירים החדשים משתכנים בצריף שבסוף הקיבוץ. רץ אבא לשם וניסה לפתוח את הדלת, אך היא היתה נעולה ומסוגרת. משלא הצליח, פתח אבא את החלון, הכניס ראשו פנימה וזעק בקול גדול: "שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד!"
הרה"ג רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א, על מסירות נפשו של אביו להצלת ילדי ישראל
האב שהלך למחנה הרוסי, כדי לתקוע לבנו בשופר
הרב קופרמן מספר על תקיעת שופר בצבא הרוסי | שיחה מרתקת לילדים
לפתע שמע קריאה מאחוריו: "עצור!". הוא נפנה בבהלה אחורה וראה לפניו קצין רומני ובידו אקדח. "מה מעשיך כאן?! האם אתה מכשף?!"
לזכרו של הרה"ג רבי נפתלי הלפרט זצ"ל רבה של סאטמר - רומניה
מרן הגרא"י פינקל זצ"ל זיהה בקרובו הצעיר משיקגו פוטנציאל מיוחד. הוא ביקש ממיודענו המתמיד שילמד עמו בחברותא. ואכן הם למדו ללא הרף, בימים ובלילות, בימי שישי ושבת, בחוה"מ ובבין הזמנים… מי היו שני הבחורים הללו?
מעשה נפלא על כח השפעתה של אשה גדולה וצדקנית, אשר ב'שכר שיחה נאה' אחת זכתה להיות גורמת מרכזית בתקומת ממלכת התורה המפוארת בדורנו
באחת הפעמים ששוחחתי עם הרב וולף, שאלתי אותו: אתה מוכשר ואתה פשוט 'בולדוזר'. כל תחום שאתה נכנס בו – אתה נכנס 'עד הסוף'. אז איך אתה יכול לחיות פה? בכזה מדבר שממה?!"
הרב בנימין ולף זצ"ל, מקרבנות הקורונה: יהודי שבשביל האידיאלים הקדושים של ריבונו של עולם מסר את נפשו
נכנסנו אתמול לביתו של אברך, דירה בת שלושה חדרים, ונתקלנו במחזה סוריאליסטי. ארבעה בחורים ישבו במה שנקרא 'סלון', כשכל המרחב מלא בחוטי טלפון וכולם מאזינים לשיעורים ולשיחות. בחדר הילדים ישבו שני בנים ועוד בת, והאזינו אף הם למלמדים ולגננת…
"רְּאֵה ה' יתברך את עמך ישראל, שהגם שהוצאתָ אותם מבתי כנסיותיהם, הם ממשיכים להתדפק על דלתותיך ומתגעגעים אליך" | הרב משה מיכאל צורן בטור מרתק
"היה שם יהודי אחד" – המשיך הדרשן – "בשם גרשון בן עמינדב…" כל הקהל מתחיל ללחשש: "נחשון! נחשון בן עמינדב!", אבל הדרשן עושה עצמו כאינו שומע וממשיך לתאר במילים ציוריות את התלבטויותיו הקשות של גרשון בן עמינדב…
יש לך רעיון טוב? הזדרז לקפוץ ולבצע אותו לפני שיקדימוך אחרים!
לפתע נשמע ממבואות-הכפר קול ריצה חפוזה, בלולה בנעירות חמור בלתי מרוצות בעליל… אלה שהעיפו מבט אל השביל המוביל אל הכפר, פערו פה בהפתעה, נעצרים בתדהמה על מקומם…
הרה"ג רבי חיים זאיד שליט"א בסיפור משעשע ומרתק, עם מוסר השכל מאלף!
"דבר חשוב", "לעשות הכל להרבות שמחה בבית, וע"כ יש תועלת בשמיעת שירים של שמחה"
מתוך מכתבו המיוחד של הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א לרגל המצב
"לפני שאמרתי את התפילה למוהל שאני נוהג לומר לפני כל ברית, לא יכולתי לפתע להתאפק ופרצתי בבכי נסער. העתונאים, שעקבו אחר כל תנועה שלי, חשו אלי בבהלה ושאלו: מה קרה?!"
"ואומר לך בדמייך חיי" – מסירות הנפש שהכריעה את הכף
הוא קם ממקומו בחמת זעם. "שמעו, יהודים", רעם קולו, בעזות מצח כזאת לא נתקלתי מעולם! שיהודים ינהגו בחוצפה וידחו את הזמנתי לשתות עימם?!
סיפור מיוחד על כוחה של מסירות נפש
בתום עבודתו נפלה פיסת נייר מאחד הקנים שהיה חלול בקרבו, משראה האב מה כתוב בנייר נפל ארצה מתעלף…
מאלף: עד היכן מגיע כוחה של מסירות נפש והשתוקקות למצווה
מרחוק נשמעו קולות ירי של צרורות צפופים, והנה רכבו של אבי נוסע בדהרה בין הקליעים השורקים, ונעצר בחריקת בלמים על יד בית היולדת…
מקצת מקורות חייו ופרקי מסירות נפשו של המוהל הנודע הגה"ח רבי אברהם שוורץ זצ"ל, שמל רבבות מילדי ישראל במסירות וללא כל תמורה, במשך למעלה מששים שנה.
וראה זה פלא: כאשר ניגשו המתפללים אל הגביר הקמצן והודיעוהו את דבר הכרעתו של הצדיק – מיד התנער ורוחו שבה אליו כרגע, כאשר צמאונו הנורא חולף כלא היה… הן אמנם, לפני רגע הרגיש כי נשמתו עומדת לפרוח מגופו מרוב צמא, אולם המחשבה על כך שיהיה עליו להיפרד מממונו לטובת עניי העיר הייתה קשה עליו שבעתיים
מאוצרותיו של הגאון רבי מרדכי פרוינדליך זצ"ל
לימים, אמר הגאון רבי יושע בער זצ"ל כי למרות הרעב והמחסור ששרר אז בעיר, היה מרגש לראות שבתור לארבעת המינים עמדו יותר אנשים מהתור שהשתרך מול פתחי המאפיות לקניית לחם
סיפורי הוד ממסירות נפשם של יהודי ורשא בקיום מצוות סוכה וד' מינים
"אמרתי לרבי יצחק זילבר שהרוסים יכולים להשליך אותנו לבית הסוהר! אבל הוא אמר לי: 'אני מבטיח לך שלא יקרה לך שום דבר רע!'"
הרב קופרמן מספר על תקיעת השופר הראשונה שלו ברוסיה | שיחה מרתקת לילדים
במכתב שהעביר להרב גרשטיין הוא מספר על חברו מהקיבוץ החילוני, המתפקד כטייס קרב, שסיפר לו שיש לו מועקה בלב… כי כאשר הגיע לגיל בר־מצווה לא עשו לו שום דבר! "לא הנחתי תפילין אפילו באותו יום, לא עליתי לתורה, וזה מעיק לי, אחרי הכל אני יהודי", הוא אומר והכאב נשמע מגרונו.
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א על קידוש ה'
לאחר שראו שנפשו שבה אליו, שאלוהו: מדוע התעקש הרבי שלא לקיים את פקודות הרשעים? תשובתו היתה נוראה: "אני מפחד מרבי יהושע בן לוי יותר ממה שאני פוחד מהרשעים הללו"…
ליומא דהילולא של הגה"ק בעל 'ויחי יוסף' מפאפא זצ"ל – י"ג באב תשד"מ
באחד הבקרים חיפשתי עשירי למניין, החלטתי להזעיק את אחד מידידי. הלכתי אל ביתו, השעה היתה מוקדמת למדי וכדי לא לעורר את כל המשפחה החלטתי להיכנס דרך המרפסת. אז התנפלו עלי שני כלבים ואחד מהם נשך אותי בחוזקה
רבי יצחק זילבר זצ"ל מחרף נפשו לתורה ותפילה בשנות השלטון הקומוניסטי ברוסיה
הסכום היה פחות ממה שמקבל אברך סטנדרטי הלומד עם נערים. הדבר הפריע לי מאד כיון שהייתי השדכן בין הבחור לר' בן ציון. התקשרתי במיוחד ואמרתי לו שזה לא מקובל לתת סכום זעום כזה. האיש הדף את הדברים: "תשמע טוב, הרב פלמן אמר לי מפורשות כי הוא לא לומד איתו בשביל כסף, אז מה הבעיה?!"
על מסירות, חכמה ותבונה בעבודת ד' של הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל
"אתה היהודי היחיד כאן, ויש לך משקפיים עם מסגרת מזהב. היה כאן אסיר אחד, מר נפש, שיושב כאן במאסר עולם, ואין לו מה להפסיד. הוא החל לדבר נגדך, שיש לך משקפי זהב וליהודים יש את כל הכסף שבעולם וצריך לחסל אותם.
סיפור מרעיש שסיפר כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב שליט"א, בבית מדרשו בבית שמש, מתוך שיעור בספר "אור החיים" הק'
עיני ראש העיר של ראשון לציון, מאיר ניצן, זלגו דמעות כמים…// בנימין ליפקין
מטרת קודש של האדמו"ר מקאליב, שממנה לא מש עד יומו האחרון חרף החוויות הקשות מנשוא שחווה
כידוע, בשנת תשס"ג היה מרן הרב אלישיב זצ"ל בסכנת חיים. העם היהודי בכל תפוצות ישראל התאחד בתפילה ובזעקה לשלומו. בעת שהחלים, התבטא בפניו נכדו, שבזכותו נגרם חיזוק גדול בכח האמונה של תפילה, כשהציבור נוכח שהתפילות מועילות ועוזרות למעלה מכח הטבע. למשמע הדברים התרגש הרב אלישיב, ועיניו זלגו דמעות…
מאוצרותיו הנפלאים של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א
"הרי בשבת אסור לעבוד!" הסבירו לו, שבשבת איני מביא מים, אלא מבקש מאחרים. הוא צחק: "תמימים שכמוכם, וכי מה חושבים אתם, כמה זמן יחזיק הדבר מעמד? נו, יעבדו במקומו שבת אחת, שבת שניה, ומה הלאה?" באותה שניה התרומם אזט, הנוכל המפחיד, היכה באגרופו על הספסל והחל לצעוק: "לא, לא נתיר זאת! אני אעבוד במקומו! שאחרים יעבדו במקומו!"
מקורות חייו ומסירותו לקיום מצוות בכלא הרוסי, של הגה"צ רבי יצחק זילבר זצ"ל
"אני?! שאני אוריד טלית קטן?!" – קרא רבי אהרן, וסטר לחוקר הרוסי סטירה כה עזה, עד כי הלה צנח מכיסאו וכובע המצחייה שלו נפל והתגלגל על הרצפה…
עובדות בודדות מני רבות על גבורת נפשו של רבי אהרן רבינוביץ זצ"ל שנלחם על יהדותו בכלא הרוסי
לפתע נשמע קול נפץ עז. אמא מיהרה למטבח וגילתה את שאירע: כאשר הכוס התמלאה, התרוקן המיחם, התהפך ונפל ארצה כשהוא גורר אחריו את הכוס המלאה. אמא סיפרה כי לאחר מכן שאלה את אבא, כיצד ייתכן שמי שיודע לחבר ספרים טובים וחשובים, אינו מתמצא בכגון דא?
הרבנית ר. צביון בתו של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א על חנוכה ומסירות נפש לתורה בבית שר התורה חנוכה - החנוכיה של אמא
עת החורף הרוסי, נתקפתי בכאבים כה חזקים בידיים וברגליים, התקפת הכאב פקדה אותי בהיותי בחוץ, ואך בקושי הצלחתי לשאת את רגלי ולהגיע במאמצים עד לצריף. הצריף היה מוסק באמצעות רדיאטור. נכנסתי, חיבקתי את הרדיאטור בידי, הנחתי עליו רגל וכך "שכבתי" עד הערב
הגה"צ הרב יצחק זילבר זצ"ל על מסירות הנפש בבית הכלא הרוסי
"אתה ניסית לעלות, הנהג סגר עליך את הדלת והתחיל לנסוע. הבגד שלך נתפס והוא נוסע, גורר אותך על האספלט הלוהט…"
אחרי עשרים שנות מרחק, מפגש מרגש עם החסיד שהציל את חיי
בינתיים נכנסו החיילים לבית המדרש, ולתדהמתם ראו בחורים צועקים אחד על השני, כשהם מנופפים בידיהם בתנועות ידיים משונות. החיילים לא הבינו מה מעשיהם של הבחורים, ומיד הסיקו שכנראה לא מדובר כאן ביהודים שלומדים תורה, אלא ב'בית משוגעים'
משכורת ענק לא שכנעה את בעל ה'כלי חמדה' לשמש כרב הקהילה...
"באותה שעה היו כל בני העיר שמחים לאיד, ומתגרים בי: 'הבט נא וראה, כי בשמים אין רוצים את המקווה, אין מעשיך רצויים בשמים!'. והיו הביזיונות גדלים עד לשמים… כי נשתנו סדרי בראשית ופסקו הגשמים לרדת"…
כשנראה לאדם כי הסתיר ה' פניו ממנו, ואינו רצוי לפני השי"ת, יבין וישכיל, כי אין האדם יודע את גודל הטובה והחסד שהקב"ה מגלגל עליו באותה שעה
"תשמע טוב! – אם תזכו להיפקד, אם יעזרכם השם וארץ ישראל תמלא את ביתכם בילדים משתובבים, אני סוגר מיד את כל עסקיי כאן, ובא בעקבותיך להשתקע בארץ ישראל!"
ארץ ישראל אינה רק רגבי אדמה, המצויים לרוב גם בארצות אחרות... אלא היא מקור השפע האלוקי לעולם כולו!
הוא סימן לו עם ידו על ראשו, כאילו רצה לומר: 'תביא לי משהו לראש'. הנכד לא הבין מה רוצה הסבא, וחשב אולי הוא רוצה את כובעו שהיה מונח לידו. הוא הגיש לו את הכובע, אך הסבא סימן בידו בביטול כי לא לזה כוונתו – – –
סיפור מדהים, עליו אמר רבינו מרן שר התורה שליט"א שהוא גילוי מן השמים, ללמדנו חשיבות מצוות תפילין
הרבנית סיפרה לי דבר נורא: לפני שנים פרצה שריפה במטבח הבית, ורבינו ישב ולמד בחדרו, ולמרות שהיא היתה מבוהלת מאד מהשריפה, התגברה על עצמה ולא הלכה להפריע לו מתלמודו, שיסייע בעדה לכבות את השריפה…
הגאון רבי יוסף יקותיאל אפרתי שליט"א, ראש ביהמ"ד להלכה בהתיישבות, בשיחה מיוחדת על מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ● לרגל יומא דהילולא
"יום אחד מרן הגרא"מ שך קרא לי. כבר הייתי אברך ובאתי מירושלים. לא הבנתי מה קרה? הגעתי והוא אמר לי: 'אני רוצה שתעביר את זה לאבא' – ונתן לי צ'ק מקופל לשניים. לא פתחתי את הצ'ק, שמתי אותו בכיס. אז הגרא"מ שך אמר לי: 'לא כך, תסתכל'… פתחתי וראיתי צ'ק של חצי מיליון דולר…"
הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, באלומות אור על אביו הגאון הגדול רבי בן ציון זצוק"ל
לאחר הדרשה אמר לי אחד המתפללים: "שמעתי אתכם, אני רוצה מאד לתרום, אבל אין לי. אחרי מאמץ אצליח לתרום 5 דולר… אבל לא תרצו לקחת ממני סכום כזה. אני מבין אתכם, זה מעליב"… חיבקתי אותו ואמרתי לו: "חס ושלום, זו זכות בשבילנו לקבל ממך. 5 הדולרים שלך שווים בעינינו יותר 50.000 של אדם עשיר!"
הגה"צ רבי אריה שכטר שליט"א, על כוחה של מסירות נפש
בקושי הצליח רבינו לראות דבר מה בעיניו הקדושות. מצבו החמיר עד שכבר לא יכול היה להמשיך לעיין וללמוד מתוך הספרים. הצדיקים רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל – ה'בבא סאלי', ורבי מרדכי שרעבי זצ"ל, הורו לרבינו שלא לשמוע להמלצת הרופאים לעשות ניתוח בעיניו…
הרה"ג יוסף חי סימן טוב שליט"א, על התפילות והניסים של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל
אנשים 'נורמליים' לא הלכו לבית כנסת זה. רק הקשישים ואלו שביקרו בבית כנסת בחגים. שני שלישים מהמניין היו המלשינים, עד שכאשר רבו ביניהם, היו מאיימים זה על זה: "איני פוחד ממך. אני מלשין גדול יותר!" ("איך בין א גרסערער מוסר פון דיר…" – באידיש)
הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל, על המלשינים והניסיונות לעקור את הדת
מהיכן שאב כוחות 'השחקן בתיאטרון' למסור נפשו על קידוש ה'?
הגה"צ רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א, על הכוח למסור נפש
משעניתי לטלפון, סיפרה אשת הת"ח: "זה עתה הגעתי מהעבודה, וכולי מיוזעת ועייפה, וכאשר רציתי לפתוח את דלת הבית, שמתי לב ששכחתי את המפתח בבית הספר, ואיני רוצה לבקש מבעלי שיבוא הביתה עם המפתח, כי אני סבורה שהילדים הקטנים שלנו צריכים לראות דוגמא למסירות נפש לתורה", ושאלה האם יש לי עצה עבורה…
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, על מסירות נפש לתורה
הילדים סיפרו לי שהם בני דודים: יוסף בורנשטיין ולייבל בורנשטיין, שניהם חסידי גור. שאלתי אותם מה הם רוצים, ולהפתעתי הם ענו שהם שמעו שאני יהודי, ולכן הם מבקשים להניח תפילין. הוצאתי מיד את זוג התפילין שלי, אבל להפתעתי הם פשוט בהו בי ובתפילין
הרב דוד סקולסקי, יו"ר 'גנזך קידוש ה'', על מסירות נפש היהודים לקיים מצוות
ריח חריף של מלחמה הורגש באוויר, הנסיעה בכביש דמתה לנסיעה בלב ליבו של בסיס צבאי: בצמתים התגודדו אלפי חיילים, ולאורך כל הדרך חלפו על פנינו טנקים ומשוריינים שעשו את דרכם צפונה, לעבר רמת הגולן
"כשנוסעים לרבי שמעון אין ממה לחשוש", חזר הרבי שוב ושוב ● ל"ג בעומר של שנת תשכ"ז, לפני 51 שנה, לא יישכח מאלו שניסו אז להגיע למירון במסירות נפש
פעם, כשהיסב רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל בשולחן ליל הסדר עם בני משפחתו, נשמעו אחר חצות דפיקות בדלת. לא היו אלו דפיקות רגילות, של אדם שהתעוררה אצלו שאלה הלכתית, ונדרשת לו הכרעה מהרב. היו אלו דפיקות בהולות ותקיפות
"ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים"
כששמע הרב את תשובתי הוא נפל על צווארי, חיבק ונישק אותי וקרא בהתרגשות רבה: "ויהי האדם לנפש חיה… היכן מוצאים כאלו חיות?…". הוא המשיך לחבקני ולנשקני באהבה גדולה, כשפיו אינו פוסק מלשבח את החלטתי: "מי כעמך ישראל… מי כעמך ישראל… רבש"ע, אין לך במה להתבייש עם בניך!"
שעון השמש שלא הותקן אפילו בעד שלושים אלף נפוליון זהב!
בלב רועד מחד וביד בטוחה מאידך, הרבי מניף ידו ומכה באבחה חזקה את המתג. עלטה כבדה משתררת בכל רחבי המחנה, והרבי רק מוודא שתיקון הנזק יקח שעות ארוכות וממהר להימלט מהמקום…
גם אם לא נראה שיש לנו את הכוחות, אם משמים זימנו לנו את המשימה - עלינו לעשות כמיטב יכולתנו
ישנו באמריקה יהודי יקר בעל נכסים, ושמו רבי דוד בודנר הי"ו. הוא נמנה בין גדולי התומכים בעולם התורה וזכה לדבר נדיר: הוא גם מחזיק תורה וגם זכה לבנים ולחתנים תלמידי חכמים. כששאלוהו פעם מהי הזכות שעמדה לו, ספר ר' דוד על סבו…
הגאון רבי יחיאל מאיר צוקר, על הזכייה הגדולה בזכות השבת
הדבר אירע ביום חמישי בבוקר, ב-19 לספטמבר למניינם, בשנת תשמ"ה. לפתע פתאום רעדה האדמה במקסיקו סיטי, והותירה אחריה חורבן והרס רב
הוא עזב באמצע את כל האסיפה, והלך לשיר 'לכה דודי' בבית הכנסת
יש לאיש אמנם די כסף להשקיע לבדו, אך כיון שיש לו הכרת תודה לקרוב המשפחה, הוא הציע לו שישקיע גם הוא, ויהיה שותף במיזם שיניב בעז"ה רווחים נאים. הקרוב הציע עכשיו לאברך, שגם הוא ישקיע יחד עמו בסכום מסוים בפרויקט
כך נראים הדברים, כאשר אדם עשה כל שביכולתו לקבל על עצמו עול תורה!
לימים, התברר כי מי שהטמין את האוצר בכרית היה הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע, שביום כ"א בכסלו שוחרר מהמחנה ועשה דרכו לשווייץ. הרבי מסאטמר התארגן מבעוד מועד עם כל צרכי החנוכה, וכשהוברח מהמחנה באישון ליל – הותיר בכרית את האוצר היקר, שהתגלגל לידיים טובות…
אם אנו נדרשים למלחמה, אנו לא חוששים ממנה, אנו נוטלים כוחות ורצים לשדה הקרב! כי יהודי אינו חושש ממאבק, הוא רץ בשמחה אל החזית!
הוא הביט לאחריו… עשרות זוגות עיניים ננעצו בו, רטט עבר בגופו וזעקה אדירה מילאה את כל ישותו…
מדוע אין 'מסכת חנוכה' בש"ס, כפי שיש מסכת ראש השנה, מסכת מגילה, סוכה או פסחים? מדוע מצווה להניח נרות חנוכה בתוך עשרה טפחים לקרקע, ואילו נרות שבת יש להדליק מעל עשרה טפחים דווקא? ומהו ה'גילוי שבתוך ההסתרה' שנלמד מנרות החנוכה?
משהו לא נוח צלצל לו בראש לגבי האתרוג. התחושה העמומה הפכה במהרה לפעמון אזעקה… איך אירע לו דבר שכזה? הוא שכח לעשר את האתרוגים שקטף מהעץ! אסור לו ליטול את האתרוג! הוא היה נסער
הליכה לילית מאומצת מבני ברק לפתח תקווה הניבה תפנית דרמטית
היה זה בעת החורף הרוסי, נתקפתי בכאבים כה חזקים בידיים וברגליים, התקפת הכאב פקדה אותי בהיותי בחוץ, ואך בקושי הצלחתי לשאת את רגלי ולהגיע במאמצים עילאיים עד לצריף. הצריף היה מוסק באמצעות רדיאטור. נכנסתי פנימה, חיבקתי את הרדיאטור בידי, הנחתי עליו רגל וכך "שכבתי" עד הערב
הגה"צ הרב יצחק זילבר זצ"ל על מסירות הנפש בבית הכלא הרוסי
"תובע רשע זה, דרש שיאסרו את הנער ליותר מ-10 שנים רח"ל. המשמעות היתה כליאה בבית הסוהר הידוע לשמצה בכל יפן. האסירים שם יורדים מדעתם לאחר כשנה וחצי, חלק מתים רח"ל מתוך ייסורים מרים. היפנים רגילים לכנותו 'חור של גיהנום'. על כך אמר לי גאב"ד 'העדה החרדית', שלדעתו במקרה זה מחללין את השבת"
הרב טוביה פריינד בשיחה מאלפת עם הגאון רבי חיים יוסף דוד וייס שליט"א, על מסירות נפש למצוות 'פדיון שבויים'
ראיתי את אבי זצ"ל חוצה ישר את הכביש, בתוך המים, אמרתי לעצמי: בן אדם חולה, כמעט משותק. בחוץ עדיין חושך אפלה. יש עוד שעה תמימה עד לתפילת העמידה. מה יש? מה קרה? מה הבהלה? תחכה רגע ותראה אם אפשר למצוא דרך טובה יותר לעבור את הכביש, מבלי להיכנס לתוך המים? התשובה: זוהי אהבת ה'!
הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א על אין דבר העומד בדרכו של האוהב
איזו עיסקה סודית נרקמה בגיא צלמוות?
משיעוריו של מגיד השיעור הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א
סיפר המשגיח: "היה יהודי שהופיע בכל הקרקסים בעולם, והיו שמים עליו קרש גדול ומכוניות היו עוברות עליו, והיה שוכב על קרש עם מסמרים כאילו זה מיטה נוחה. האנטישמים ראו יהודי מפורסם עם כזה כוח, ובאחת הפעמים הרעילו את המסמרים שעל הקרש וכך הרעילו אותו"
הרב משה ויטו מספר בספרו על גדלות הליכותיו של הגר"ש וולבה זצ"ל
הילד בן ה 14 שישן בלילה עם כובע גרב כדי שאביו לא יחתוך את פאותיו
לקראת ראש חודש אלול המתקרב, וחזרתם של רבבות תלמידי הישיבות אל בין כתליו החמימים של בית המדרש, אנו מביאים את הראיון המרגש עם הרב ישראל דחבש, מפעילי 'אחינו', שמספר על הצמאון לתורה
קם אזי על רגליו הצדיק הרעב, העייף, השדוד מכל נכסיו הגשמיים והבודד מכל היקרים לו, וקרא בקול גדול: "ריבונו של עולם! הרבה היצר עושה כדי שאעזוב דתי, אולם תדע נאמנה שעל כרחם של יושבי השמים, יהודי אני ויהודי אהיה! לא יועיל כלום כל מה שהבאת ותביא עלי!"…
סיפור נורא מימי פקודתם הנוראה של המלך והמלכה הרשעים, פרננדו ואיזבלה. בזמנם הכריחו את היהודים בספרד להמיר את דתם רח"ל, ועל מי שהפר את הפקודה נגזרה גזירת גירוש
"בואו נברח!" קרא לבני ביתו תוך שהוא אורז את חפציהם. "ר' יהודי!" קראו לו שכניו החדשים, "סכנת נפשות לצאת כעת לרחובות". אך ר' יעקב בשלו: "בתי הכנסת של הרפורמים דינם ככנסיה ואינני נשאר פה אף לא רגע אחד"
ניצל מגירוש למחנות בזכות נחישותו שלא להיכנס לטמפל רפורמי
חיוור כמת עומד ר' משה במקומו ללא ניע. נוסעים חששו שמא אירע לו דבר מה, ירדו מן העגלה, הביטו בו אולי נחבל או קפא, אך לא: 'טלית כשרה', זו היתה בקשתו היחידה של האיש
"תעמוד מצווה זו שקיימתיה במסירות נפש לזכותו, ותשלח לו רפואה שלמה מן השמיים"
הקדושים שהועלו על המוקד וגופם נותר שלם
מה הקשר בין תפילת אב הרחמים לצום כ' בסיון, ומה מקורו של התוספות הארוך על דף עז במסכת בבא קמא?? • מנשרים קלו ומאריות גברו...
לפתע הוא רואה מראה משונה, ילדים הנראים כילדי הכושים, לבושים בכיפה וציצית ופאותיהם מתבדרות ברוח, הוא עצר את מכוניתו, והנה הוא שומע אותם מדברים באידיש כשפת עולי מזרח אירופה
על מסירות נפשם של הגולים מאירופה לאמריקה הגדולה שלא ויתרו על שמירת השבת
במקום נכח זקן רוסי כבן 70, ששכב חולה, מסכן ותשוש. התחננתי אליו: "אנא, הצל אותי. הרי אתה יודע כי איני עובד בשבת, ומנהל העבודה מכריח אותי לעשות כן. אם תשטוף במקומי את הרצפות אתן לך כל מה שתבקש"…
הגה"צ רבי יצחק זילבר זצ"ל, על מסירות נפש לשמירת השבת בכלא הרוסי ועל לימוד תורה בתנאים קשים
"מיד תפסתי את עצמי: אוי! הרי אסור למסור יהודי לגויים. אני מודה לרבש"ע שעמדתי בנסיון הזה, יתכן שבזכות כך נשארתי בחיים. אחרת אין אפשרות להסביר כיצד נשארתי לבד עם רוצחים כאלה… לא למסור את היהודי, היה נסיון גדול מאד עבורי…"
הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל מספר על הנסיונות והנסים הגדולים של חייו
ר' ניסן טוקצ׳ינסקי לא נבהל מהאיומים ועמד על דעתו. אבל אז לפתע שלף אחד מהצעירים אקדח טעון והישיר אותו לפניו של ר' ניסן, שהלבינו באחת כסיד…
נחישותו האמיצה של רבי ניסן אהרן טוקצ'ינסקי זצ"ל מנהל 'עץ חיים' למען שלום תלמידי הישיבה
הגבאי שלא יכל להישאר אדיש מול הזעקות האיומות, חזר והוציא נר נוסף והניח ליד תשעת הנרות הדולקים, לעילוי נשמת הנער חיים בן רבי צבי…
"אנא, כבוד הגבאי, "אני אמא של חיימק'ה, אני מתפללת עליו שחס ושלום לא יטמא את נשמתו, למה אתם מתייאשים ממנו?!"
בבוקר הראשון במחנה, שרר קור נורא, שישים מעלות מתחת לאפס. הממונים פקדו עלינו להוריד את הנעליים והגרביים, כיון שאנו עתידים לרוץ כך שלושה קילומטרים על השלג הקפוא ברגליים יחפות
רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל על הניסים בסיביר, ומה סיפר ר' אלחנן וסרמן זצוק"ל בשם החפץ חיים על שחרורו
טעינה
4/202