דף הבית הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל
פעם שאלתי את מרן הרב מבריסק זצ"ל שאלה בקשר לנערה שהנהלת המוסד החליטה להרחיקה. להפתעתי הרבה, ספגתי ממנו תוכחה רצינית. "תאמר לי", פנה אלי, "בכל הסירים אני חייב להתערב?!" ואני, אברך צעיר כבן עשרים, הייתי נועז, ואמרתי: "אם הרב פטור, אז גם אני פטור מלדאוג לה ומלטפל בעניין"… למשמע דברי, החל הרב לגעור בי: "מי אמר לך שאתה פטור? אתה לא פטור!".
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל צריך לדעת איך שואלים שאלה
באחד הסמינרים שהתקיימו בארצות הברית אירע לי מקרה מאד מרגש. הגאון רבי יוסף יגן, סיים הרצאה בליל שבת בשעה שלוש לפנות בוקר. כל הנוכחים בהרצאה יצאו בהתפעלות עצומה, נרגשים מהאמת שהתגלתה להם במלא הדרה. אחד מהם, בחור בן עשרים ואחת, ניגש אלי ואמר: "כבוד הרב! כעת גיליתי שהתורה אמת! אני רוצה לעשות עם זה משהו… האם אתה יכול ללמוד איתי דף גמרא?".
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל על לא להחמיץ הזדמנויות
זכיתי להיות בין המייסדים ונפל עלי עול כספי גדול. נפגשתי עם רבי יוסף רפול, התחננתי ובכיתי לפניו שיירתם לעזור לנו. הסברתי לו בדמעות, כי המצב הקיים מאפשר להחזיר יהודים רבים בתשובה, אלא שמחוסר מימון איננו יכולים למצות את ההזדמנות. הרב רפול ענה לי: "הרב שכטר, ברצוני לגלות לך סוד, אשר יסייע לך להצליח באיסוף הכספים"…
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל: לנקוט בדרך חכמה של "למה תתראו"
לעולם לא אשכח כיצד היינו רוקדים עם מרן ה"חזון איש" בהתלהבות עצומה בשמחת תורה. היינו מרימים אותו על כסא לגובה רב, אך החזון איש, שלא אהב כבוד, היה משתחל בזריזות מהכסא ורוקד יחד עם כולם מבלי שנרגיש בכך. לקח לנו ארבעים שניות לקלוט שאנו רוקדים עם כסא ריק.
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל על בין חושך לאור וחנוכה לדורות
לאבי הרב יעקב שכטר זצ"ל, היה בית מלון בעיר נתניה. באחד הימים התקשר מאן דהו לבית המלון, וביקש לשוחח עם בעל הבית. במקום לציין כי הוא בעל הבית, שאל אבי: "מה אתה רוצה?", האיש חזר על בקשתו: "רצוני לדבר עם בעל הבית באופן ישיר". ושוב נשמעה תשובה דומה: "מה אתה צריך?"…
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל, על המבט הנכון על החיים
למחרת כשהגעתי לבית הספר, נעמדו סביבי שלושה מעגלים של ילדים ושרו לי שיר שאני זוכר אותו עד היום. מי שהולך עם מכנסים ארוכות הוא נחשב ל'אבא'לה', אז הם שרו: "אבא'לה קטן הלך לגן, הגן סגור ואבא'לה פטור". ואם אני זוכר את השיר עד היום, סימן שהדבר עשה עלי רושם… ובכל זאת לא נכנעתי ליחס המזלזל של הילדים ונשארתי להיות דבוק ב"חזון איש" ובהוראותיו
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל על נסיונות ואמונה
ה"חזון איש" נהג להתפלל בשקט, אולם לאחר שכל המתפללים סיימו את קריאת שמע, היו שומעים אותו אומר את הפסוקים האחרונים. ניגונו באמירת "ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם", עדיין חקוק בעצמותי. עד היום אינני יכול לשכוח את הערגה והשתפכות הנפש בהן הוא ביטא את המילים.
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל על השפעת הצדיק על עולמם הרוחני של סובביו
ביום שלישי חזרו בני הזוג לביתם – וילה מפוארת בעלת שתי קומות. היה להם פריזר מלא בשר טרף. המדען קרא לגנן והורה לו: "הוצא את כל הבשר לחצר, שפוך עליו נפט ושרוף אותו!"
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל, על האמונה הטהורה
אל תחשבו שהחיים שלי בתל אביב היו קלים. בכלל לא היו קלים. גדלתי שם מגיל שנתיים עד גיל תשע עשרה, ומה לא עשו לי… היו סוחבים לי בפאות, ומרביצים ולועגים על "המראה המוזר וההתנהגות הפרימיטיבית" שלי…נלחמנו על נפשנו! ידענו מה אנחנו רוצים וצריכים, וחזקנו בנו את ההכרה של "אחת שאלתי". היום ברוך ה' כולנו – כל הלוחמים האלו – בני תורה, אברכים וראשי ישיבות.
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל על ימים של סיום והתחלה
הסטייפלר זצ"ל אמר פעם לאבי ז"ל: "דע לך, שבחיידר מלמדים את הילדים תורה, אבל בנושאים של יראת שמים, עולם הבא, שכר ועונש – כמעט ולא עוסקים. את זה חייב כל אב להעביר לבנו בבית! ללמוד אתו ספר מוסר לפחות חמש עד עשר דקות ביום". כשסיפרתי את הדברים הללו למשגיח רבי דן סגל שליט"א, הוא אמר לי שגם לו אמר הסטייפלר את אותם דברים
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל, על הימים הנוראים ודרכי התשובה
באמצע התפילה הופיע רופא הילדים במכוניתו הקטנה, ושעט לעבר הקהל… כשראה את הקהל עומד בתפילה ובזעקת מחאה כנגד מעללי בנו, הוא נתקף בעצבים והחל לנסוע בדהרה לעבר המתפללים. כל הנוכחים נסו בבהלה לכל עבר, המכונית נבלמה בספסלים הכבדים והתרסקה. למרבה הנס לא היו נפגעים
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל: התוכחה – לשעה ולדורות
ב.ג. התחיל להשתולל כמו משוגע. הוא רץ בחדרו הלוך וחזור כמו ארי בסוגר, רעמתו הלבנה מתנופפת, והוא ממלמל לעצמו בקול: "מי אצלכם מכיר אותי טוב כל כך? מי יודע מה שמתחולל בלב שלי?"
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל, על התפקיד החשוב בימים אלו
