דף הבית הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל
הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל
שעתיים לפני הנץ הלך להתפלל תפלת שחרית בכותל המערבי, כשנשאל מדוע הוא רואה חשיבות כה גדולה להתאמץ וללכת ביום הקדוש דרך כה ארוכה, בפרט שהוא צם, ענה שדווקא ביום זה בו היתה עבודת הכפרה בבית המקדש, דוקא אז מעוניין הוא להימצא שם לבקש מחילה וכפרה
ימי הרחמים והסליחות במחיצתו של הגאון רבי חיים פינחס שיינברג זצוק"ל ראש ישיבת תורה אור ובעל "טבעת החושן"
שאלה אחרת הטרידה אותה יותר מכל השאלות, איך תוכל להתמודד עם החינוך של בנה יקירה חיים פינחס, אמנם הולך הוא מידי יום למלמד שמלמד אותו תורה, אבל, איך אדע אם הוא לומד כראוי, הרי אני חייבת לדאוג שיגדל לתלמיד חכם. והלא אין לי את בעלי שיוכל לבדוק זאת…רעיון עלה במוחה…
סיפורים מרטיטים שסיפר הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל על מסירות הנפש ואהבת התורה של אמו ושל נשים יהודיות מדורות עברו לגדל בנים תלמידי חכמים
שבדרך מחוכמת נוספת, להנחלת הקשר והחביבות אצל תלמידים, היתה כאשר לא אחת ביקש מתלמידים שנסעו לביתם לחו"ל לקנות לו דבר פלוני, בדרך כלל דברים של מה בכך, כמו עניבות וכדו'. תלמידים הרגישו שהם הולכים בשליחותו של ראש הישיבה וזה רומם אותם! היו כאלו שסיפרו, שכל ימי 'בין הזמנים' היו ברוממות, מכך שיש להם בקשה אישית ושליחות ממנו…
חכמת חיים ודרכי החינוך של הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל
רבינו היה בידידות נפש עם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת 'פורת יוסף', שהתגורר בקרבת מקום לישיבה. ב-15 השנים האחרונות לחייו היה הגרב"צ נתון בכסא גלגלים, מתי שהיה רבינו רואהו – היה פורץ בבכי על כך שתלמיד חכם כמותו שרוי בצער. המפגשים איתו לא היו נדירים, מיד כשראהו היה רבינו רץ לקראתו, דורש בשלום תורתו, וחוזר כשדמעתו על לחיו, מכך שראה בעיניו ספר תורה שרוי בצער…
כבוד התורה שחלק הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל לחכמי התורה
שלושה מתלמידי רבינו: רבי עקיבא גוטליב, רבי גרשון קויפמן ורבי יעקב וייסנטאוסקי – החליטו לעשות ככל שביכולתם למצוא את הכתבים. הם ביררו היכן שכן בור גניזת ה"שמות" לשם פונתה הגניזה. כשהגיעו לשם התברר שהבור עמוק מאד, בעומק עשרות מטרים במעבה האדמה, אך בזכרם את צערו של רבינו – החליטו להשתלשל פנימה למרות הקושי העצום, ולהתחיל לחפש…
הכרת הטוב של הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל
רבינו פנה לרבנית ואמר לה בקול בוכים, שהוא מעוניין לקבל על עצמו קבלה גדולה להחלמתה של בתם, אבל הוא נצרך להסכמתה, שכן זה אמור להיות על חשבונה. מששאלה במה המדובר, השיב שחשב לקבל על עצמו שלא לדבר דברי חולין בשבתות בכל ימי חייו…
ההנהגה המופלאה שנהגו הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל והרבנית, האחד לזולתו
לפתע התחיל הילד לבכות, רבינו שאל אותו לפשר בכיו והוא השיב שיש לו אח תאום בביתו, שלא יכול לעמוד על רגליו. התחנן הילד בפני רבינו שאחיו ילך כמוהו. רבינו הצטער מאד, וכנראה התרגש במיוחד מכך שאח כה דואג ובוכה על מצב אחיו, וברכו בקול כפי שביקש: "שיזכה אחיך ללכת על רגליו, כמוך"…
מסירות הנפש לתורה של הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל
"בלילות החנוכה היה מספר, שבנערותו היה משחק בכדור, אבל קיבל על עצמו עול תורה ולכל אחד יש תקווה"
הגאון רבי צבי שרלין, רב הקהילה החרדית ברמת אשכול – ירושלים, מסר על הוד הקדומים וחדוות התורה שאפפה את ימי החנוכה, בצלו של מורו ורבו ראש הישיבה, הגאון הגדול רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל