דף הבית הגאון הגדול רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל
הגאון הגדול רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל
מסתבר שהסיבה שהגאון הגדול רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל היה לובש ציציות רבות על גופו, היא לא בגלל השואה, והמספר שלבש לא היה 18 או 26 ציציות • זה גם לא היה בניסיון לצאת ידי חובת כל השיטות
סוד הציציות של מרן הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל
היה זה מחזה קורע לב להביט כיצד לפני כל נסיעה היה מרן הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל שואל את הרבנית בענווה, אם היא מרשה לו לנסוע, והיא הסכימה בכל לב ובירכה אותו דקות ארוכות להצלחה במסעו, והוא היה בוכה כילד ממש ומבקש סליחה בכל ליבו שתסלח לו על שנצרך לעזוב אותה, בהדגישו שעושה כן רק לשם שמים
מסירות הנפש לתורה של הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל
"באופן כללי, אבא לא היה איש של חומרות והקפדות יתירות. רק בנושא של התמדת התורה הוא היה אש להבה, שקדנות אינסופית, בלי ויתורים. אחד שלמד איתו בישיבה, כשהיה בן 14, סיפר שהוא עצמו היה לומד 14 שעות ביממה, אבל אבא זצ"ל היה לומד 18 שעות ביממה, ואף אחד לא הצליח להבין איך הוא הצליח בכך…"
ראש ישיבת 'תורה אור' הגאון רבי שמחה שיינברג שליט"א בשיחה מיוחדת עם 'לקראת שבת', על משנתו של אביו מרן הגרח"פ שיינברג זצ"ל, הדרך שהתווה לקניית 'גישמאק בלימוד', וסוד הציציות המפורסמות שלו
הטייס ניגש לגרח"פ שיינברג, והתחנן אליו שיסלח לו על כך שהחציף פנים ודחה את בקשתו, משום שהוא יודע שבשלו כל הסער הגדול הזה! השיב לו רבי חיים פנחס שהוא מוכן לסלוח לו בתנאי אחד…
הגה"צ רבי משה אהרן שטרן זצ"ל, משגיח דישיבת קמניץ, בשיחה מיוחדת על אנשי מעלה
כאשר התאספו בביתו חשובי התלמידים, ביום שהגיע לגיל מאה שנה, הוא אמר: "מאה שנה עוברות מהר… לא כפי שנוטים לחשוב". אז החל לבכות ואמר בקול נרגש: "הקב"ה ברחמיו נתן לי בפקדון את גופי כבר מאה שנה, אם הייתי יודע שאגיע לגיל זה הייתי מנצל את חיי יותר, ובכל זאת אני יכול לומר היום, שכל מה שיש לי נתתי להקב"ה שיהיה בשלימות… והקב"ה גמל עימי חסד ונתן לי שנים ארוכות".
הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל, על ניצול הזמן ותפקיד האדם בעולמו
בחודש אלול תש"ל נכנס לחדרו של רבינו אחד מתלמידי הישיבה, הבחור פנחס טואל, ואמר שהוא נוסע לארה"ב ומעוניין הוא בברכת הדרך. לפליאתו העצומה ארע דבר שלא נשמע כמותו, רבינו ביקש בנחרצות שלא לנסוע באותו יום, הבחור היה מופתע מאד, הוא הסביר שיפסיד את הכרטיס שעולה הרבה, אך רבינו בשלו: "אל תיסע!", והוא כמובן ציית. כעבור יממה התברר שהמטוס נחטף לירדן, כאשר בתוכו היה הגאון רבי יצחק הוטנר זיע"א
דבר ד' בפיו - של הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל
אותם ילדים גוים היו מתגרים ומתעללים בו משום יהדותו. פעם אחת תפסו אותו כמה ילדים והשליכוהו מגובה ואף היכוהו מכות נמרצות, בעקבות זאת החליטו הוריו למרות היותו צעיר לשלוח אותו למתיבתא רבינו יעקב יוסף בניו יורק שהיה רחוק מעט מביתם, אך שם ילמד במחיצת ילדים יהודים כערכו ויגדל בתורה ויראת שמים
פרק שני מתולדות חייו של הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל
'אם יסתדרו הדברים והאבן תצא מעצמה בלי צורך בניתוח הוא מוכן לתרום מאה אלף דולר לישיבה'
מסירות הנפש לתורה של הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל
למרות שהרבנית הביעה את הסכמתה שיילך להתפלל בכותל, חשש רבינו חשש שמא בכל זאת אין דעתה נוחה מכך – ולכן החליט לערוך גורל הגר"א!
"זכו, שכינה ביניהם": הצצה מפעימה למשכנו של מרן הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל – לרגל יומא דהילולא
בני הזוג הביטו זה על זו, ופניהם נפלו, הם לא היו צריכים לשמוע יותר… עוד באותו יום איתרו את העני ועדכנו אותו בכתובתם החדשה והעקרבים נעלמו…
משנתם לעילוי נשמתם | דברי תורתם וסיפורים על גדולי עולם שיום פטירתם חל השבוע
'אם יסתדרו הדברים והאבן תצא מעצמה בלי צורך בניתוח הוא מוכן לתרום מאה אלף דולר לישיבה'
מסירות הנפש לתורה של הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל
המתנתי בתור בביתו של מרן רבי חיים קנייבסקי שליט"א, ולפני בתור עמד הגאון רבי משה מרצבך שליט"א, כאשר רבי משה נכנס פנימה, ראיתי כי הוא לוחש משהו באוזניו של רבי חיים, ורבי חיים מחייך בקורת רוח מרובה. ביציאתי, ביקשתי מרבי משה לספר לי במה שימח כל כך את רבי חיים, והוא סיפר לי…
מאוצרותיו הנפלאים של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א
"הרהיטים חלקים – מצופים לקה והמרצפות הן אריחי אבן (בלטות) וממילא הופכת עבודה זו ללא הכרחית… כתוצאה מכך, הלחץ והמתח המלווה את עבודות נקיון הפסח הגיע לדרגות בלתי הכרחיות ומיותרות. עקרת הבית הופכת להיות פקעת עצבים, ואינה מסוגלת להנות משמחת יום טוב של פסח, ומתקשה להשתתף במצוות ובחיובים הכרוכים בליל הסדר"
ליקוט הלכות, בענין ניקוי הבית לפסח ומעט מהלכות ליל הסדר ממרן ראש הישיבה הגאון ר׳ חיים פינחס שיינברג זצ״ל
כאשר היה חוזר מחו"ל היו בני הישיבה נוסעים לקבל את פניו בשדה התעופה בלוד בשירה ומחולות. רבינו, לא שבע נחת מהעסק שעשו ומביטול התורה שנגרם מכך ובפעם הבאה שנסע ביקש מראש שלא יבואו. כמה מהבחורים הלכו לשאול את הגרש"ז אויערבאך מה לעשות, הגרש"ז פסק להם שהם חייבים לנסוע. כשהגיע וראה את התלמידים ממתינים לו בנמל התעופה, התפלא על זה…
מבט על הענווה והחכמה בהנהגות הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל
לאחר השיעור ניגשו אליו ושאלו והלא רבינו עצמו מדליק בכוסיות בתוך חנוכיית הכסף, והשיב רבינו אם אדליק בחנוכיה עצמה על מי יהיה מוטל לשפשף ולקרצף החנוכיה לאחר החג, על הרבנית, וכי סבורים אתם שאעשה הידור מצוה שיקשה על הרבנית ויהיה על חשבונה?
הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל בזהירות מיוחדת בבין אדם לחבירו
"אם באמת היית רוצה לנסוע לא"י, היית מזמין דרכון, אורז מזוודה ודואג לכל הסידורים הנחוצים. כך היית מראה להקב"ה שאתה באמת רוצה לנסוע! לך להזמין דרכון ולארוז מזוודה- ואז תהיה מוכן לנסיעה!", אמר רבי חיים פנחס שיינברג לנער. כעבור שנים, סיפר ר' משה אהרן שטרן: "תוך זמן קצר היו חפציי ארוזים, ואני הייתי מוכן להפליג לארץ"…
הרב יהושע ליף, על הסיפור המרתק שסיפר הגה"צ רבי משה אהרן שטרן זצוק"ל
היתה לו לרבינו קופסא קטנה, שכיסתה את הריבוע של התפילין של ראש, היה זה משום שחס על כבודן של התפילין, שכאשר היה יוצא איתן בימי קיץ ושרב, חשש שמרוב חום וזיעה הן יישחקו. ארע פעם שהגיע לברית אצל אנשים פשוטי עם, קם אחד ואמר לו: "למה הרב ממציא דברים חדשים? וכי שמענו מעולם שיש כיסוי לשל ראש?", רבינו שתק
הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל, נזהר באורחותיו לא לחלל שם שמים
כששב מנסיעה לחו"ל ידעו כולם שכאשר יגיע למילים "ולירושלים עירך" יתמוגג מבכי של ערגה וגעגועים. אפילו כאשר יצא מהעיר לחתונה וכדו', מעשה שגרתי קבוע – כאשר היו עולים את העליות לירושלים, היה מתחיל לפזם שירים על ירושלים
הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל, עם הזכרון התמידי של ירושלים והמקדש
הוא לא הרשה לעניים וגבאי צדקה להסתובב בבית המדרש ולאסוף כסף. הוא נחרד מהמחשבה שעומד להיגרם ביטול תורה, ולו לרגע קט, לכל מאות בני הישיבה
הנהגתו המיוחדת של הגאון הגדול רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל והקפדתו לבל יפריעו לעמלי התורה