דף הבית בין אדם לחברו
בין אדם לחברו
משהתקרב להרי הגליל, ראה בצדי הכביש זוג מבוגר עומד מתחת לשמש הקופחת מנסה לעצור רכב ל'טרעמפ', נכמרו רחמיו עליהם והכניסם לרכבו. הוא זיהה לאלתר כי מדובר בתושבי חו"ל שאינם יודעים מימינם לשמאלם, הם סיפרו כי יצאו מירושלים לעבר מירון, אך הנהג הורידם בצומת זו ואמר להם כי מכאן קלה הדרך למירון ומיד ימצאו טרעמפ לציון הרשב"י, אך לא מצאו עד כה…
גאב"ד חרדים הרה"צ אשר אנשיל כ"ץ שליט"א, בעניין אחדות וחשיבה על הזולת
התנהגותו זו של ה'קבצן', הגבירה עוד יותר את כעסו של השמש, והוא העניק לו בעיטה הגונה, דחיפה של ממש אל תוך התנור הלוהט…
מיהו ה'קבצן' המסתורי שהסתתר בתנור הבוער?
"הוא נכנס למשרדי. צרחתי עליו במילים פוגעות שכולם ישמעו. בסיומן פיטרתי אותו"
לפני הכל - להיות בן אדם: סיפורו המרטיט של מנהל מוסד לימודי בעיירה מתפתחת
בערב ראש השנה תשס"ג נכנס רבי ישראל מאיר שושן שליט״א למרן הגראי״ל זצוק״ל. לפתע שאל אותו מרן: מה לדעתך, אילו חטאים יש לאדם יותר – חטאי בין אדם למקום או בין אדם לחברו?
וגם: הגה"ק רבי יהודה פתיה זצוק"ל מגלה מהי הזכות הגדולה שנזדמנה לו בר"ה באחת השנים, שבשלה זכה לגילויים גדולים בתורה, בנגלה ובנסתר
המגפה שפוגעת דווקא באזורים שאינם חרדיים…
המגפה האמתית. היא לא נקראת 'קורונה'!
לבו של ר' אהרן יענקל פועם בחזקה. ידיו רועדות, והרעד הולך ומתפשט בכל הגוף… זהו, זה קרה. ה'חזקה' הקבועה נשמטה מידיו, והמשמעות היא הרת אסון עבורו. לפתע מכריז הגבאי: "60 אלף זלוטי פתיחה!" – וכל הקהל נאלם דום מרוב תדהמה…
"טוב לו לאדם שימשכן את ביתו ובלבד שלא ילבינו את פני חברו ברבים" – סיפור אמיתי שהתרחש בעיירה יהודית לפני 100 שנה
בורו פארק: מה עושה יהודי חרדי בתוך שלולית ענק?
מעשה נאצל שגרם לקידוש ה' גם בקרב לא יהודים
"אולי נאמר לבועז שלא ירעיש ויבוא ביום אחר?" – שמעתי את הרב שטרית אומר למרן זצ"ל. והנה מרן מרים את ראשו ועונה לו: "למה נפריע לו להתפרנס? אולי נלך אנחנו ללמוד במקום אחר?…
"הגשמיות של השני זו הרוחניות שלי" – שתי עובדות נפלאות מגדולי ישראל
רבינו השיב לי נחרצות: "לא! אינך נוסע לשווייץ אלא נשאר כאן על התורה ועל העבודה!" התפלאתי בפניו: הלוא ראש הישיבה בעצמו הציע לי לפני שבועיים שאנהל את העסק על-ידי נסיעות לסירוגין, וכעת התשובה היא כה נחרצת לשלילה?!…
"ואז השיב לי מרן זצ"ל תשובה, שיותר ממה שהיא מענה – היא דרך חיים" | סיפור נפלא מפיו של רבי יצחק רוזנגרטן, מקורבו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל
עמד ר' משה זילברברג מאשדוד, מול הדלת, התנוענע כולו, "כל עצמותי תאמרנה", וברך בקול גדול ובהתלהבות דקדושה בהברה חסידית, "בוריך אתו ה' אלוקייני מיילך הועוילום". אמר אותו יהודי, האמת, חשבתי לעצמי, מה חושבים ילדי בית הספר שאינם יודעים דבר וחצי דבר על יהדות, כל שכן על חסידות. כיצד הם מביטים על התנהלותו ה'מוזרה'
רב העיר כרמיאל, הגאון הרב אברהם צבי מרגלית שליט"א' על הדרך הישרה
סיים רבי יוסף מאיר זצ"ל את דבר המעשה והפטיר: "אמור מה שתרצה, אני איני יודע, אבל תשעה חדשים לאחר מכן נולדה לי בת…
הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א, במעשה הממחיש את עומק הדין בעניני 'בין אדם לחברו' ועד כמה צריך כל אחד להעתיר "שלא יענש שום אדם בסיבתי"
"אני חייב להראות לך משהו!"… אומר המלמד הוותיק לתלמידו לשעבר. הוא מוציא את ארנקו ושולף מתא פנימי פתקה קטנה שעליה מתנוסס כתב יד ילדותי ועליז. "מזהה את הכתב?" – הוא שאל את התלמיד המופתע…
אפילו מחמאה של ילד לאדם מבוגר יכולה לנסוך כוחות ותעצומות
באחד הבקרים, במעלה רחוב אבן שפרוט ברחביה, נתקל הרב יוסף בוקסבוים במחזה מזעזע. ריש גלותא, אביר פוסקי העם היהודי, מרן הגרש"ז אויערבאך – צמוד כל גופו לעץ עתיק-יומין ומחבק אותו בזרועותיו… הוא חשש שמא התעלף או חש ברע, וזינק לעברו
הרב יעקב ב' פרידמן ביריעה מרתקת, משובצת בזכרונות אישיים מדמותו הענקית של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל
רבים מידידיי ביקשו סיוע להבין את המצב הקשה שאנו חווים כעת עם נגיף הקורונה
הגאון רבי יעקב הלל שליט"א, ראש ישיבת "אהבת שלום" מה המשמעות של המצב עבורנו?
ואיך אדם בריא הופך להיות 'חולה'? משלמים משהו לרופא… רופא כזה אותר והוזמן, אלא שהלה בחר להגיע דוקא ביום השבת. נו 'להיבדק' על ידי רופא גוי אין שום בעיה, אלא שהדבר ה'עיקרי'… התשלום הינו מוקצה. התעוררה סערה בבית כיצד לנהוג, מצד אחד שחרור מהצבא הליטאי, מאידך יש כאן איסור מוקצה
נשיא ישיבת פוניבז' הגאון רבי אליעזר כהנמן שליט"א בזכרונות, ממה שראה ושמע בבית זקנו, מרן הגרי"ש כהנמן זצוק"ל
חוששים מהמצב הביטחוני? קבלו את 3 העצות של מרן ראש הישיבה הרה"ג רבי גרשון אדלשטיין שליט"א
מרן ראש הישיבה הרה"ג רבי גרשון אדלשטיין שליט"א: "יש להתחיל, על כל פנים, בזהירות מלשון הרע"
כשראה הרב טווערסקי שהאדמו"ר ממחנובקה מתפלל כשפניו אל הציבור, חשב כי מפאת צרות המלחמה שכח הרבי את מנהג אבותיו, והתחיל לבכות. אבל לבסוף החליט לגשת אליו ולהזכיר לו…
והתשובה הפעימה אותו: "היום כשעומד לפני יהודי, אינני מסוגל לסובב את הפנים שלי ממנו!"
כראותו שהחסיד מתמהמה ועומד ומתבונן שוב בזיו צורת הקדש של האדמו"ר הקדוש מבעלזא זצוק"ל, ואינו שת להוראותיו להזדרז, תפסו ומשכו בתקיפות לעבר הפתח, וכך השליכו החוצה, כדי ללמדו לקח כבוד בית הרבי מהו, שאם הגבאי אומר להזדרז ולצאת תכף, יש לציית לפקודה…תכף כראותו, החל הרבי פתאום בצעקותיו: אוי ואבוי, בתוך הבית שלי משליכים כך יהודים, אוי ואבוי!
הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א על הזהירות בין אדם לחבירו
"תעשה לי טובה – תסלח לי!" התחנן אלי אותו אדם, והמשיך: "ואגב, אתה מסתמא מכיר את השווער שלי…"
הקב"ה מזמן את כולם לפונדק אחד ונפרע מהם יחד – סיפור מזעזע על חומרת הפגיעה בזולת
זה קרה ממש עכשיו בבני ברק: שני חברים מאותה כיתה סימנו להם כמטרה להתקבל לישיבה מאוד נחשקת בעיר. אך דא עקא: בכל שנה מקבלת הישיבה מאותו ת"ת ילד אחד בלבד. חוק בל יעבור!
מעולם לא התרחש נס כזה שהישיבה הסכימה לקבל שני תלמידים, אז מה קרה הפעם?
בנו של השמש שקד על המלאכה במטבחון. הכין מגש עם כוסות תה, הוסיף נענע, ועמד לצאת אל הלומדים. ואז שמע לפתע מאחוריו את פסיעותיו הכבדות של אביו…
השמש המסור התעקש להגיש ללומדים כוסות תה מלאות עד מחציתן בלבד! – רק כעבור שנים נפתרה התעלומה | סיפור מדהים ואמיתי
ה'מלך' יצא מבית החולים 'מעייני הישועה', והנה הוא רואה שוב לנגד עיניו את ה'משנה למלך', שפנה אליו בשאלה: "מה פשר הצמיד הזה שעל ידך?"
לא משל ולא סיפור ילדים – אלא מעשה אמיתי שהתרחש בשנה שעברה בבני ברק
רציתי לעודד את המוכר. כל הכבוד! – אמרתי לו בחיוך כנה. אתה מסוגל להתמודד עם שתי משרות! המשפט נאמר ללא גרם אחד של ציניות, אבל עיניו של הקופאי התעגלו בכאב…
כיצד ניתן להימנע מלדרוך על 'יבלות' של הזולת ללא כוונה?
"תגיד להורים דברים פשוטים" – אמר מרן הגר"ח שליט"א – "שגם ביחס לילדים יש 'בין אדם לחבירו' ושאין מחילה על זה. וההרגשה שכביכול ילד שלו מותר לפגוע בו – אינה נכונה!"
"כמו שבתוכחה לחברו, אדם מהסס קודם אם יאמר ואיך יאמר – כך צריך להרגיש כלפי ילדו"
"פעם אחת העבירו את קופסת הבשמים בין כל המתפללים, ואילו אלי, הבחור הצעיר שזה עתה מלאו לו שלוש עשרה שנים, איש לא שם לב. היה רק אחד בלבד שנתן דעתו עלי – רבנו!"
הסיפור שמאחורי ה'בשמים ביקסל' עתיק היומין מבית הכנסת 'אהל שרה'
רבינו הראה כמה פעמים לדברי הגר"ח מוואלזין בספר כתר ראש באות מ"ג וז"ל: "מי שזהיר ללמוד בלילה ג' שעות לשמה מוחלין לו על כל עוונותיו זולת עבירות שבין אדם לחבירו…"
הדברים שמרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היה רגיל לומר בבוא ימי השובבי"ם
בשברון ליבי שלחתי קוויטל לציונו של בעל ה'ישועות משה' מויזניץ. עוד באותו לילה חלמתי חלום, ובחלומי אמר לי הצדיק לעלות על קברו של פלוני אלמוני בארץ הקודש לבקשת מחילה…
וגם: התור בסניף הדואר שהמתין בסבלנות לחזרתו של גומל חסדים | שני סיפורים מהחיים על 'בין אדם לחברו'
"הרי יש לך בת שהיא בת 28 שאינה מוצאת שידוך. אני מציעה לך למחול לה ולבקש מהקב"ה שישלח שידוך במהרה לבתך"
מדוע אנשים מחליטים שהתור הוא עצה טובה בלבד, לא משהו מחייב, כשהוא נוגע לילדים קטנים?
היה ר' הירש מיכל מדקדק גדול בנטילת ידיים, ודאג תמיד לנגב את ידיו היטב במגבות שהותירו את ידיו יבשות לגמרי. באחד הבקרים הביא לו רבי נח וינברג זצ"ל שתי מגבות עבות במיוחד. רבי הירש מיכל שמח מאד, אך לאחר התפילה ניגש אל ר' נח ושאלו, מנין לו מגבות טובות ואיכותיות שכאלו בבוקרו של יום?
על חסידים וצדיקים, שלא היו מסוגלים ליהנות ממשהו שמכאיב לזולת
פעם הגיע לישיבה בחור מיוון כבן עשרים, שלא ידע אפילו אותיות א'-ב', והורה להשאירו בישיבה, ואף שהישיבה לא הייתה מקום מקלט לאלו וכיוצא בהם, אבל כיון שלא מצא מקום עבורו, לא רצה לשלחו והורה ללמדו א'-ב', ולומר עמו קריאת שמע ולהניח לו תפילין
ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א בעובדות, הליכות והנהגות שראה אצל רבו הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל
"במו עיני ראיתי את הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצוק"ל, מגיע לבית הכנסת 'לדרמן' מלווה ביהודי מירושלים, כדי לשאול את מרן רבי חיים קנייבסקי שליט"א 'האם להרחיב דירה, ולקחת משכנתא לעוד חדר שלישי או לקנות דירה חדשה?'. בסיום התשובה מיד יצא חזרה לכיוון ירושלים. תמהתי בפניו: "איך הרב נותן שיעייפו אותו וישפילו אותו עד כדי כך?!, מדוע הרב חייב לנסוע איתו?!"
מידת החסד האין סופית של הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצוק"ל
שאלתי לרבינו עבור ישיבה, שהתלמידים הם בעלי תשובה ומחפשים תיקון על עונותיהם בעבר. עד עכשיו הם היו הולכים לכותל וגומרים את התהילים, ורה"י שלהם שואל מה יעשו תקנה אחרת, שלא יהיה כזה ביטול תורה והפרעה. אמר רבינו: "שיקבלו ע"ע לקבל עלבונות באהבה, זה דבר הכי טוב". שאלתי את רבינו והרי זה דבר שא"א להזמין…
לקט ממרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, על בין אדם לחברו
אל ראש ישיבת פוניבז', הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, נכנס יהודי נסער וזעוף פנים. "אינני יכול עוד!" – ירה מיד, "אני אדם נקי ומסודר, אך רעייתי היא בדיוק ההיפך, הבית כל העת מפוזר ומבולגן… הרצפה מלוכלכת, הארונות מבולגנים, היא לא מספיקה לנקות ולסדר, ואינני יכול עוד…"
ברצון כנה לפתור, ליישב ולהשיב את השלום על כנו - נוכל ליצור את המהפך הרצוי, להשיב את השלום והאחווה!
"עד עכשיו עשיתי שישים אלף 'איקסים'. עכשיו אעשה את ה'וי' הראשון!"…
את הרגישות והצורך לחשוב על השני, אי אפשר להחדיר לעצמנו רק מגיל שלושים!
"הרסת לנו את החיים! עכשיו אתה מגיע לבקש סליחה?"
על כוחה העצום של הפגיעה בזולת, ומנגד - של בקשת הסליחה
"מה זה?" שאל רבי אריה פינקל -"הכל בסדר", השיבה הרבנית, "רק השכן מלמעלה משפץ ומרחיב את דירתו בחדרים נוספים". רבי אריה קם ממקומו, סגר את הגמרא, חבש את הכובע ועלה למעלה…
מאוצרותיו של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א, על עבודת המדות של חכמי הדורות
משהגיעו למחוז חפצם, העתיר רבנו כדרכו ברכות ותודות על הנהג, ופנה לביתו. אך משרק פסע פסיעות אחדות, סב על עקביו כשמפניו ניכר שהוא מוטרד ממשהו
כשמרן הגרמ"י ליפקוביץ שכח לומר שלום לילד בן חמש
באחת השנים הראשונות של הישיבה בשכונת מטרסדורף, נערכה מסיבת פורים, ואחד הבחורים היה 'פורים-רב'. בתוך הדברים שדיבר בהיותו בגילופין השמיע מילה לא יפה, תהיתי בליבי מה יעשה רבינו, מחד ודאי לא יעליבנו ברבים וגם לא ירצה להשבית שמחת היום, מאידך האם ישב וישתוק על דבר כזה?
ימי הפורים במחיצתו של הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל
נעמד רבי חיים שמואלביץ באמצע הרחוב, כשפגזים מתעופפים מכל עבר, ופרץ בבכי למול פניו המיוסרות של הילד הקטן…
בכיו קורע הלב של הגרש"ז אויערבך, שהביא לגילוי המפתיע בארגנטינה, והשיחה הסודית שדברו רבי אריה לוין ורעייתו, בחדרו של ילד חולה
כשאמרו למרן הגר"נ קרליץ שליט"א שיש אנשים המנצלים את טוב לבו ומגיעים גם בשביל שאלות שאינן דחופות, בשעות מאוחרות או בזמנים שהוא עסוק בתלמודו ובהכנת שיעוריו, השיב: "הרי צריכים גם קצת לסבול…"
מהנהגותיו של מרן הגר"נ קרליץ שליט"א והשתעבדותו בעול הציבור
פעם, עם תום אחד הכינוסים, הגיע לבית משפחת גרוסברד יהודי שטען שהוא קרובו של רבינו רבי אלי' לופיאן זצ"ל. בטענה זו בא לרבינו וביקשו שיבוא ללון אצלו. דעת רבינו לא הייתה נוחה מכך, אבל אותו קרוב משפחה החליט לעשות מעשה, ונטל עמו לביתו את מזוודתו של רבינו, שכללה את הטלית והתפילין וכל חפציו. כך קיווה לקבוע עובדות בשטח
רבי אליהו לופיאן זצוק"ל על קיום המצוות וזהירות בכבודו של כל אחד
בצעד איטי התקדם לעבר המטבח, הן התקשה בהליכה. פתח ביד שמאלו את ברז המים, אחז בשמאלו את הקומקום ומילאו, הרתיח את המים וניחוח קפה מילא את הבית. התמיהה גברה: ממתינים לברית, ורבינו מכין קפה? מובן שלא אמרתי דבר
בעל 'האור לציון', הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל, נותן דוגמא להתנהגות אצילית
אמר רבי מרדכי פורגמנסקי לרבנית שטרנבוך: "הגוי הזה הוא גוי ארור, צבוע, הוא מראה את עצמו שמעונין לסייע, אבל האמת שהוא יעשה צרות צרורות. לכן אל תגלי לו שום דבר מהתוכניות שלך, כי הוא רשע ארור". "איך הרב אומר ככה? הוא עזר לי המון!", תמהה
רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל על איך נראה יהודי שנושא בעול חברו
עוד לפני שרבי יצחק הוטנר סיים את ביקורת הדרכונים, פתחה התזמורת בנגינה. אך ברגע שנכנס רבי משה פיינשטיין לחדר, פנה לראש התזמורת והורה לו להפסיק. הוא הסביר שמכיוון שיש נוסעים שעדיין לא יצאו מהשבי ועדיין סובלים בארץ זרה ועויינת, אין זה מתאים לנגן
הרב יהושע ליף מעלה חוויות אישיות, מהגאון הגדול רבי משה פיינשטיין זצ"ל
הגה"צ רבי שריה דבליצקי, סיפר שהיה צריך להתיר איזה נדר ועלה לביתו של ה'חזון איש' זי"ע. באותו זמן ישב בביתו של החזו"א עוד יהודי שפלפל עמו בתורה. מששמע החזון איש את רצונו אמר: "הנה אני ותלמיד חכם זה שניים אנו, עתה צא נא החוצה והבא יהודי נוסף בכדי שנוכל להתיר לך את נדרך". רבי שריה יצא החוצה, והכניס עמו הלך שלא היה חכם וצדיק…
הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א על כוחה של גמילות חסדים וזהירות בכבוד כל אדם
היה זה יום חורפי במיוחד, גשם עז ניתך ארצה והרב והרבנית דסלר 'נסחבים' עם המזוודות בדרך. לפתע עוצרת לידם מכונית, כשהנהג הוא תלמידו, שהמפעל בו עבד נתן לו מכונית. בראותו את רבו קפץ מהמכונית, ונטל בידו את המזוודות להכניסן פנימה. אומר לו הרב דסלר: "ברצוני לשאול אותך שאלה"
על הגזר ועל הגזל -מאוצרותיו של הגאון הצדיק רבי ראובן קרלנשטיין זצוק"ל
האש אחזה בעצים, ופני הרב הלכו והתלהטו. אולם הוא לא הוציא ראשו מהתנור. פניו נאבקו בלהבה המתרוממת. רק כשהבין שהעומד מאחוריו עזב את המקום הגיח מהתנור כשזקנו חרוך ופניו אדומות, ונמלט מבית הכנסת
הרב חנניה צ'ולק בשני סיפורים על הזהירות מלבייש את חברו
נסע ברכבו בזהירות, והתיז מים עכורים על אנשים האם חייב לשלם על הנזק?
ראיון מרתק ומעשי עם הגאון ר' נחמן קניג, דיין בבית המדרש להוראה דחסידי ברסלב בשכונת סנהדריה שבירושלים (חלק א')
"יודע אני כי איסור תורה יש בדבר, אבל אם הייתי יוצא באמצע הדרשה, הרי הייתי מבייש בזה את הדרשן… על כן סברתי שעלי לנהוג כך במסירות גוף ונפש, כדי לא לבייש חלילה יהודי"
מדוע לא רצה רבי ישראל סלנטר לכתוב הסכמה על ספר ה'חפץ חיים'?
כאשר זיהה היהודי כי האיש שכל הקהל ציפה לו אינו אחר מ'הזקן' עמו התגושש במהלך הנסיעה, חשכו עיניו. כל הלילה נדדה שנתו ונפשו התייסרה על התנהגותו המשפילה כלפי צדיק ישראל
מדוע חיזר רבי ישראל סלנטר אחר טובתו של מי שפגע בכבודו?
לפתע ניגש אברך צעיר ונאחז בדלת בכל כוחו בכדי שלא יוכל לסגור הדלת, וכיון שהחסיד קיבל צו מפורש מהרבי שאף אחד לא יכנס, בעמדו מול האברך ובראותו שאינו יכול לדחפו – סטר לו על לחיו, דחפו בכוח וסגר את הדלת
האדמו"ר מגור בעל ה"חידושי הרי"ם" מסביר לחסידו איך מכבדים ומתנהגים
"אמר לי רבנו: אנא הבטח לי שתתפלל מדי שבת בבית מדרשנו יחד אתנו. טענתי כנגדו שהציבור צועק עלי שאני שח באמצע התפילה, ולא נוח לי לבוא. אמר לי רבנו: אני אדאג שמהיום לא יצעקו עליך"
מרן בעל ה'דברי יואל' מקרב בחביבות יהודי היורד מדרכו ומצילו מרדת שחת
כל הבחורים היו בטוחים שמורם ורבם, הגאון הנערץ, מתכוון להכריז בשיעור זה על הקפדתו היתירה על מה שעשו, דבר שפגע בכבוד התורה. האימה והיראה בישיבה הגיעו לשיאם שלא נרשמו כמותם מעולם
כ"ק האדמו"ר ממונקאטש מסביר את סיבת הצלחתו הנדירה של החתם סופר
אמר לו הסטייפלר שר' מרדכי לדרמן הגיע אליו אתמול בחלום וזה כבר כמה שנים אחרי הפטירה שלו ואת הכל הוא עבר אבל מזה אין לו מנוחת הנפש בעולם הנצח
מקבץ סיפורים מיוחדים על הזהירות מלפגוע בכל אדם, שליקט הגאון רבי מיכל שטרן שליט״א רבה של שכונת עזרת תורה בירושלים
פעם רכשה הישיבה מבנה על כל דירותיו, ובאחת הדירות נשארה משפחה, דבר שמנע את איכלוס הבנין. למרות שהדבר מנע קליטת בחורים בבניין ועיכובים רבים, לא נתן רבינו שילחצו עליהם לעזוב את המבנה
הגאון רבי נתן צבי פינקל זצוק"ל בזהירות שלא לצער שום אדם
"ועינינו רואות את הפשקוילים, ים הנאצות והגידופים, שסותרים והורסים ומחריבים, והכל על מנת לבנות"
על מחלוקות ופשקווילים מתקופת מרן ה'חפץ חיים' ועד היום
יצאו החכמים מבית הכנסת לכיוון שכונת 'תל ארזה' ופנו לעבר מצחצחי הנעליים. כאשר ראו הללו מרחוק קבוצת חכמים ישישים בבגדי לבן, עטורי שיבה והוד, מיהרו ונסו מן המקום מרוב אימה ויראה כל עוד נפשם בקרבם…
טכסיסי המלחמה המיוחדים של מרן הגאון רבי יהודה צדקה זצוק"ל לשמירת קדושת השבת
במשרד הישיבה עבד יהודי קשיש ור' צבי שמו. מדי יום לאחר סיום התפילה היה רבנו יורד במדרגות, שם כבר המתין לו ר' צבי, שמתפקידו היה למסור לידיו את המכתבים האישיים שנשלחו מכל קצווי תבל
כיצד שכנע הגרא"מ שך את העובד הקשיש שלא לפרוש, והטיעון המיוחד שהתקבל על לבה של הגיורת
יהודי חשוב ביקר אצל רבינו והוגש כיבוד קל, וכאשר קם האורח ללכת הבחין רבינו ששכח לברך ברכה אחרונה. ביקש להזכירו, אך חרד שלא יוכלם. עשה אפוא כחכמתו, אחז רבינו ראשו כחוכך בדעתו להיזכר, ושאל בקול: "האם בֵּרכתי ברכה אחרונה?"
כ"ק אדמו"ר ה'באר יעקב' מנדבורנה זי"ע, בזהירות מופלגת בכבוד הזולת
ר' אברהם התקשר לרבי נתן צבי קעניג זצ"ל והודיע כי יש לו סכום כסף לכולל ברסלב, ויכול לבוא או לשלוח שליח לקחתו. הרב קעניג שהיה טרוד מאד לא הגיע. למחרת ר' אברהם התקשר שוב, ורנ"צ אמר כי ממש אין לו זמן ועדיין לא מצא שליח
הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל במסכת מעשים טובים ששמה, סיפורי טלפון
פעם ביקרו בחדרו קבוצה של קציני משטרה בכירים. להפתעתם, לא קדמם רבנו בגינוני נימוס, ודיבר גלויות: "לא פעם אתם נאלצים לכפות על אחרים החלטות המנוגדות לרצון השי"ת, אין לכם מושג כמה אני מרחם עליכם שכך נגזר עליכם"
כאשר אוהבים את האבא, אוהבים את בניו | על אהבת ישראל המופלאה של כ"ק אדמו"ר ה'באר יעקב' מנדבורנה זי"ע
למחרת היום הגיעו, והושיטו מעטפה עם כסף עבור הדרשה. היא היתה נפלאה, הם אסירי תודה. מובן שהדרשן סרב לקחת. לא מוכרים מצוה בכסף. אמרה המחותנת: "אילו הייתם יודעים כמה יש במעטפה לא הייתם מסרבים"
הגה"ח רבי אהרן טויסיג שליט"א על כוחו של כל דיבור ודיבור
מרן הסטייפלר וזוגתו סחבו את המזרן וכלי המיטה, ומרן החזו"א הולך לפניהם להנחותם הדרך, היכן ישימו את המזרן…
''שנהגו כבוד זה בזה'' • זהירותם המיוחדת של גדולי ישראל בכבודן של הבריות
כשה'חתם סופר' פרץ בבכי מול 390 תלמידיו
זהירותם של גדולי ישראל בכבוד הבריות
אך למרבה המבוכה מילות התפילה הבוקעות מגרונו של החזן מלוות בשגיאות רבות. פרצי צחוק רועמים נשמעו מצד ציבור המתפללים, מבלי יכולת להפסיק
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל בדוגמא אישית על הזהירות בבין אדם לחבירו
רגע לפני שאני חוזרת לגופי ומאבדת את הכרתי, אני רואה את לוחית הרישוי של אחת המכוניות בפקק בבירור כה רב, עד כדי כך שגם לאחר שאני מתעוררת אני זוכרת את המספר בעל פה
"האם עשית משהו מיוחד בזמן שחיכית בפקק?" שאלתי אותה, והיא השיבה לי: "האמת שברגע הראשון לא ידעתי מה לעשות מרוב הלם ותדהמה, אך מיד תפסתי את אומנות אבותינו, והתחלתי לומר תהילים
מדוע הורה רבי ישראל סלנטר זצ"ל למארחו לקצר בדברי התורה ובזמירות השבת ולשנות ממנהגו הקדוש להאריך בסעודת שבת
על זהירותם והתחשבותם הגדולה של גדולי ישראל בכבוד הזולת
בדרכו המיוחדת להאיר פנים לכל אדם, אפילו לנכרי בשוק, פנה בבדיחותא אל הנכרי קונה החמץ, שהביא לאותו מעמד את ילדו, ושאל אותו אם הביא אותו כדי "לעשות שימוש" לשנים הבאות…
מרן בעל שבט הלוי זיע"א בעבודת המידות וגדלות התורה – ליום הסתלקותו ט"ו ניסן
כולם שמעו על ה'חומרות' של ה"חזון איש" זצ"ל, אבל במפורש שמעתי מפי ה"חזון איש": "אני לא מחמיר, אלא רק מקפיד על ההלכה", והוסיף: "בוא ואספר לך, יש לי שכן עשיר…"
הגה״צ רבי יעקב גלינסקי זצ״ל, כל דכפין ייתי ויכול
כשהגיע לבית האדמו"ר מסקולען ראה שם תכונה בבית ושעדיין אינם מתחילים בעריכת הסדר וכששאל לפשר הדבר אמרו לו שאביהם חילק את כל המצות ואין תחת ידם מצות להתחיל את הסדר…
ה'מקור ברוך' בחכמתו הרבה הבין שהרה"ק מסקולען יחלק את כל אשר לו ולא יותיר לעצמו אף ג' מצות...
מנהל הגמ"ח פנה אל הערב שימלא התחייבותו. שאל הלה את פי רבנו, אולי מכיון שהלווה הוכרז מטעם הרשויות כפושט רגל, יספוג גם הגמ"ח את הלוואתו כמקובל בבנקים במסגרת של "חובות אבודים"
מקבץ סיפורים מיוחדים על הנהגתו הרחימאית של הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל כמגן ומחסה לנרדף
והנה הגיע מועד הלידה, סמוך לשעה 3 לפנות בוקר. רעייתי התלבשה מיד, והתלוותה אליה לנסיעה לתל השומר. מכיון שלא רצו לנסוע לבדן עם הנהג, הצטרפתי גם אני כשומר לנסיעה
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א על החכמה ומידת החסד של רעייתו ע"ה
מיד בכניסתה הביתה פרצה צווחת בהלה מפיה. התינוקת הקטנה שנשארה בבית, שכבה בתוך קערת המים! בעוד דקות ספורות, היה כבר מאוחר מדי…
הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה בסיפורים על ניסים גלויים בזכות הצדקה
"אמרתי לרבי אליהו לופיאן: בפוניבז' למדתי עם אחי רבי גרשון בחברותא, ואחרי שנתיים ברמת השרון אני רואה שאני מפגר אחריו בהרבה. הוא לומד ואני מפסיד הרבה זמן. מה עושים? גם את הרב מבריסק שאלתי. אמרתי לו שאני מרגיש שיש לי ירידה גדולה…"
הגאון רבי יעקב אדלשטיין בראיון מרתק על כהונתו כרבה של רמת השרון, על ברכות וישועות
התוצאה היתה שפא"י לא עברה את אחוז החסימה ונעלמה מהמפה הפוליטית. בקרב בני התורה שררה תחושה של שמחה גדולה, אולם כשנכנסו לבשר זאת למרן, היתה תגובתו: "אסור לשמוח במפלתם של אחרים!"
הרב שלמה לורינץ ז"ל מספר על הליכותיו ואצילותו של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל
להיכן נעלם מטבע מחצית השקל שהיה ברשותו של הכתב סופר?
מדוע ביקש הרב דחיה בעריכת החיפוש בכיסם של המשתתפים?
הרופאים אמרו לו: "הרב ילחץ באצבע בגרון ואז יוכל להתחיל לדבר"… חשבתי כמו כולם, מה תהיה המילה הראשונה שהרב יוציא מפיו לאחר כחודשיים שלא היה יכול להוציא הגה מפיו, כולנו חשבנו שיאמר תודה לרופאים!!! אך הוא אמר בקול נרגש – "מודה אני לפניך מלך חי וקיים…"
שיחה מיוחדת עם הרב יצחק זמל שליט"א שהיה צמוד אל הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל בשנותיו האחרונות
יצא רבינו לחנות יוקרה וביקש מגהץ טוב. המוכר הציע מגהץ במבצע: חמישים שקלים! אך רבנו סירב. "במבצעים מוכרים סחורה מסוג פשוט! הבא מגהץ משוכלל, זה עבור חתן וכלה!"
הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל על מידת רחבות הלב, ועל מידת הקמצנות לעומתה, שהיא מצד הטומאה
במוצאי פורים נכנס צעיר שיכור לחדרו של רבינו, והשמיע צעקות רמות, אחר כך החל לשבח את רבינו בהפלגה יתירה. רבינו סובב את הראש לקיר ולא רצה לשמוע את נאומו של הצעיר, והנוכחים גררו אותו החוצה…
מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל על הסכנות ביום הפורים, ומדוע חג זה הוא עת רצון לישועות
פקחותו העצומה ולבו הרחב של רבי אריה לוין זצ"ל בהשגת מגורים לחסר בית
'יש לי היכרות טובה עם אותו יהודי שמתגורר שם, נראה לי כי אצליח לשכנעו לעזוב את החדר, אך בתמורה לכך, עליכם לרכוש לו דירה חילופית בקרבת מקום'...
בפורים רצה רבינו רבי אליהו לופיאן זצ"ל, לקיים את מצות "משלוח מנות" לבחורים בישיבה. כמובן, לא ניתן לקיים זאת לכל בני הישיבה. מיהו זה שיזכה שעל ידו תתקיים המצוה?
הרב ישראל מאיר לאו מספר על רגישותו האבהית והמיוחדת של הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצוק"ל
"הרב, ריח הקפה לא יגרה אותי, זה לא מפריע לי כשאני רואה שאחר שותה!" רבינו סירב, ולא רצה לשתות ליד אדם השרוי בתענית
מרן רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל מלמד שהבריאות אולי דוחה צום, אבל אינה דוחה את צער הזולת!
לפתע הבחין שרבי יוסף נראה חיוור, הוא ניגש אליו, "זה שום דבר", ענה רבי יוסף, "פשוט יהודי אחד הכניס את רגלו למים ואמר – אוי, זה חם כמו הגיהנום". כששמעתי את המילה 'גיהנום' נהיה לי רע מחמת הפחד הנורא, וכעת עלי להירגע ולחזור לעצמי.."
רבי ראובן קרלנשטיין עם סיפור ששמע מרבי שלום שבדרון על איש מיוחד
הרב וואזנר עטף את העוף והשליך אותו לפח האשפה, פתח את המקרר הקטן שלו, לקח עוף אחר, הגיש אותו לשליח: "תאמר למשגיח בשמי, שכמרא דאתרא אני אומר לו שחזרתי בי, ומותר לו לאכול את העוף בשלווה ושמחת החג…"
מרן בעל 'שבט הלוי' זיע"א עם השאלה שהתעוררה בבית מרן רבי יחזקאל לוינשטיין זיע"א
"היו מקרים כשיהודים נפצעו באורח אנוש והסיכוי לחייהם היה אפסי, והרבי התיישב לכתוב תשובה על בהמה שנפצעה באופן דומה כשהוא מחפש בכל כוחו להוכיח שאינה 'טריפה' ויש לה יכולת לחיות… תשובות אלה חוללו ממש נסים רפואיים"
הגה"צ רבי אליהו שמואל שמרלר זצוק"ל ראש ישיבות צאנז, חושף טפח משעות ההוד במחיצת כ"ק מרן האדמו"ר ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע בעת כתיבת תשובותיו ההלכתיות
טעינה
1/186