יש בירושלמי (דמאי ז.) סיפור לא כל כך מוכר על רבי פנחס בן יאיר… הסיפור היה שפעם נפלה אבן יקרה מהכתר של המלך… ולא הספיקו המשרתים להרים אותה מהריצפה ופתאום הגיע עכבר ובלע את האבן היקרה ונמלט לאחד החורים ונעלם… המלך מאוד מאוד הצטער… מדובר היה באבן מאוד יקרה… והוא שמע שלר' פנחס בן יאיר יש שליטה על העכברים… (זה כבר סיפור כן מוכר… שעיר אחת היה מכת עכברים שהיו אוכלים את כל התבואה והביאו את ר' פנחס בן יאיר והוא קרא לכל העכברים והם צייצו לפניו… אמר ר' פנחס שהעכברים אומרים שהם נשלחו לכאן בעוון ביטול תרומות ומעשרות… ואז בני העיר קיבלו ע״ע להקפיד על כך ורפנ״י אמר לעכברים ללכת..) הגיע המלך לביתו של ר' פנחס בן יאיר וביקש ממנו: תקרא לי לעכבר הזה שבלע לי את האבן היקרה… שאל אותו ר' פנחס בן יאיר: מה אתה רוצה ממני…?? מה… אני לוכד עכברים??? ענה לו המלך: לא!! אבל שמעתי עליך שאתה יהודי קדוש ובעלי החיים נשמעים לך… יצא ר' פנחס בן יאיר לשדה וקרא לכל העכברים… כולם הגיעו… ואז ראה ר' פנחס איזה עכבר אחד שהיתה לו גיבנת והוא הבין שהגיבנת הזו היא האבן… ציווה אותו ר' פנחס בן יאיר שיקיא את האבן… והוא הקיא אותה וחזרה האבן היקרה לשכון כבוד בכתר המלך… עד כאן הסיפור…
שמעתי שיש במעשה הזה עומק נפלא על דרך הדרש… הרי מה קרה פה??? היתה אבן יקרה ששכנה כבוד בכתר המלך!!! והאבן היקרה הזו לפתע נפלה… נפלה מהכתר של המלך… קורה… קורה שאבן יקרה יוצאת מהמשבצת שלה ונופלת… דא עקא!!! שבדיוק!!! בדיוק ברגע שהאבן נפלה… בדיוק אז הופיע איזשהו עכבר… שכאילו חיכה לרגע הזה… הוא כאילו… סליחה לא כאילו… אלא ממש עמד וחיכה לרגע שהאבן הזו תיפול מכתר המלך ובלע את האבן וברח…
כן!!! זה בדיוק הסיפור שלנו… יהודי יקר… אתה בן של ה'… העבודת ה' שלך… התפילה שלך… השמירת עיניים שלך… כל מעשה שלך יקר מאוד בעיני הקב״ה… אתה אבן ישראל!!! אתה בעצמך אבן יקרה ששוכנת כבוד על כתרו של מלך מלכי המלכים!!! כתר יתנו לך ה' אלוקינו מלאכים המוני מעלה… ומה יש שם בכתר?? אותך!!! אתה הקבוצי מטה… אתה.. עם כל הניסיונות שלך… ועם כל המאבקי רוח ונפש שלך… כל ההתמודדויות שלך בעבודת ה'… כל זה עולה עד כתרו של מלך…
והנה!!!! קרה… קורה… זה נורמלי… מה קרה?? האבן נפלה… נפלה מעל כתרו של מלך… שבע יפול צדיק וקם… זה נורמלי… זה קורה במשפחות הכי טובות… סליחה… זה קורה לצדיקים הכי גדולים… לא היה צדיק ועובד ה' שלא היו לו נפילות רוחניות… אז האבן נפלה מע״ג הכתר של המלך… דא עקא!!!! שבדיוק אז!! להכעיס… בדיוק ברגע של הנפילה… שאתה מרגיש כזה דפוק… מרגיש רחוק מה'… מרגיש לא שווה… בדיוק אז הגיח לו עכבר עם זנב ארוך… אתה יודע איך קוראים לעכבר הזה?? קוראים לו עמלק!!! ויזנב בך כל הנחשלים אחריך!!!
עמלק הוא העכבר הזה שעומד בסבלנות ומחכה… הוא מחכה לשעת הכושר… הוא לא עכבר שגרתי שאוכל מכל הבא ליד… לא!! הוא עכבר מייבין… הוא פוזל לעבר הכתר של המלך… הוא רואה שם אבן טובה!!! הוא רואה שם אותם… והוא שם עליך עין… הוא רוצה לבלוע אותך… והוא יושב ומחכה לך… כעת!! כשאתה בחיזוק גדול… כשאתה עושה שטייגן ואתה מצליח ומרגיש שאתה נמצא על כתרו של מלך… אז הוא לא מעיז להתקרב אליך… אין לו גישה לכתר של המלך… אבל!!! הוא מחכה לרגע של נחשלות… לרגע של נפילה… ואז ברגע שאתה נופל מכתרו של מלך… ברגע שאתה פתאום מרגיש נפילה רוחנית… אתה פתאום מרגיש לא שווה… אז הוא מזנק עליך ורוצה לבלוע אותך!!! ויזנב בך… את מי?? את הנחשלים אחריך!!!! עמלק מנסה לזנב רק אבנים שנפלו מכתרו של מלך… עמלק העכבר מגיע אליך ברגעים של נפילה… שאתה מרגיש אפס… אתה מרגיש דפוק… בקיצור: אתה מרגיש כמו עכבר… ובדיוק אז מגיע העכבר המקורי שנקרא עמלק ומתחיל להסביר לך עד כמה אתה באמת עכבר… עזוב אותך… אתה לא שווה… אין לך שום סיכוי… אתה כזה קטן… תראה כמה אתה קטן… בינינו… האם פעם ראית אבן טובה איזה קטנה היא?? היא פצפונית… אני בעצמי… פעם כמעט דרכתי על יהלום )שנפל מטבעת…) אתה בקושי שוקל… אף אחד לא רואה אותך… אתה לא שווה גרוש… והוא מדבר "טוב"!!! הוא משכנע… בפרט כשהוא מגיע בדיוק בזמן… כשאתה באמת נמצא באדמה… ואתה באמת מרגיש שכולם כמעט דורכים עליך וממשיכים הלאה… וככה הוא בולע אותך!!! יאלה… בא איתי… בא איתי לרשת… יש שם צחוקים… עזוב אותך מצפון… עזוב אותך כתר יתנו לך ה'… עזוב את כל החשבונות האלו… בא איתי… אתה יודע איזה צי׳קאב זה להיות עכבר… אתה יכול להיכנס לרשת ולגלוש איפה שאתה רק רוצה… אתה יכול ללכלך ולכרסם ולקרסם ולמחוק ולהתעלל במי שאתה רוצה… הכל בזרימות… אתה יכול להשחית כל דבר בלי לחשוב פעמיים… בלי נערווען…
ותכל׳ס… באותה שעה יושב מלכו של עולם ובוכה!!! נפלה לי אבן יקרה מהכתר!!! איפה האבן יכול… ר' פנחס בן יאיר לאורך כל הדרך מסמל את האדם השלם בקדושת יוצרו שקידש את החומר!! לכן יש בגמ' מושג שנקרא החמור של ר' פנחס בן יאיר… מה כ״כ מיוחד בחמור של ר' פנחס בן יאיר? העניין הוא שר' פנב״י זכה כ״כ לקדש את החומר עד כדי שהוא היה רוכב על החומריות!!!! מעל החומריות!!! היה לו שליטה מוחלטת על החומריות… וזה מה שכתוב על המשיח שהמשיח הוא גם עני ורוכב על חמור שהוא שולט לגמרי על החומריות שלו ומנהיג אותה…
רבי פנחס בן יאיר יודע את כל מה שהעכבר אמר לך… כן… העכבר הזה אמר לך שאתה אפס… הוא הוכיח לך כמה אתה חומרי ושפל… הוא אפילו הביא לך ראיות כמה אתה בהמי ומגושם… ורפנ״י יודע את כל זה!!! גם לרבי פנחס בן יאיר שכולו קודש קדשים… גם לו יש את אותה חומריות שיש לך… אבל הוא רק למד איך לרכוב עליה!!!
כל ההבדל בינך לר' פנחס בן יאיר… שר' פנחס רוכב מעל החומריות… ואילו אתה… מרוב שאתה מרגיש דפוק ולא מעריך את עצמך… נתת לאותו עכבר לבלוע אותך והוא רוכב עליך… הוא בלע אותך ולקח אותך איתו… זה אסור שיקרה!!! את זה אסור לך לתת לו!!! רבי פנחס בן יאיר פונה אליך ואומר לך: בן עליה קדוש!! תפסיק להרגיש עכבר.. תפסיק לחשוב שאם נפלת אז אתה כבר עכבר… מה יש?? מה קרה? אז נפלת… פתאום פגשת את החמור שלך… פגשת את הטבע החומרי שלך… אז מה… גם אני- רבי פנחס בן יאיר… גם לי יש את החמור הזה!! גם לי יש טבעים שפלים ומשיכה לחומריות… אבל אני רוכב עליהם… למדתי מסילת ישרים ולאט לאט למדתי נהיגה… למדתי איך לרכוב על החומריות הזו… למדתי איך להיות מעליה!!! אז אתה עדיין לא לגמרי יודע לנהוג… לא קבלת עדיין רישיון נהיגה על החומריות שלך… בסדר… בשביל זה יש לך ספר מסילת ישרים ולאט לאט תתקדם איתו… אבל לכה״פ תצא מהעכבר הזה… אל תתן לו לבלוע אותך… אל תתן לו למחוק אותך ולתת לך תחושה שאתה אפס…
תדע לך שאבא שבשמים לא מפסיק לחפש אותך!! אתה האבידה הכי יקרה שלו!!! מאז שנפלת מכתרו הוא לא יושב על כסאו… הוא מתגעגע אליך וכועס מאוד על מי שניסה לבלוע אותך…
—זו העבודה שלנו בשובבי״ם… אבל לא רק!!! מיד כשמסיימים את ימי השובבי״ם מתחיל חודש אדר… שעיקר העבודה בחודש אדר בכלל ובפורים בפרט זה מחיית עמלק!!! מה זה עמלק?? למה הקב״ה כ״כ כועס עליו?? כי לעמלק יש תפקיד איום ונורא!!!! התפקיד של עמלק זה לחכות בפינה לכל יהודי… שברגע שהוא קצת נופל… קצת נחשל אחריך… הוא מיד מזנק אליו ומסביר לו עד כמה שאתה אפס… ועד כמה שהקב״ה שונא אותך… וכעת לך תתווכח איתו… הוא הגיע בדיוק בזמן הלא נכון!!! לפני שבוע כשהיית באורות… הוא לא העיז להתקרב אליך… הוא יודע מתי להגיע!!! ובדור שלנו… זה הדור הכי מתאים בשבילו… יש לכל אחד מאיתנו כ״כ הרבה רגעים של סמרטוטיות…
שאתה בלאו הכי מרגיש כזה דפוק ולא שווה… ובדיוק אז מגיע כח מיוחד!!! כח שנקרא עמלק!!! ויש לו כח!!! והוא תלמיד חכם… עמלק זה לא עוד איזה אחד שלא מבין… עמלק הוא אייניקל… הוא נין של אברהם הוא נכד של יצחק… בן של אליפז שגם הוא בעצמו היה נביא… עמלק מבין עניין!!! שמעתי פעם וורט נפלא מר' עזריאל טאובר זצ״ל: וישמע יתרו… מה שמועה שמע ובא?? קריעת ים סוף ומחיית עמלק!! מה הקשר בין קריעת ים סוף למחיית עמלק?? (סו״ס קרו שם עוד הרבה דברים… עשרת המכות ומן ובארוכו') התשובה היא: שלעמלק אין שום בעיה עם קריעת ים סוף!!! אדרבה… זה חלק בלתי נפרד ממטה ההסברה שלו… עמלק הוא הוא זה שהגיע לאותה שפחה ואמר לה: ראית כמה הקב״ה גדול?? הרי ראית על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי?? נכון??? אם הקב״ה כזה גדול… אז מה את שווה?? את יתוש… את עכבר… נו… אז מה יש לך להפסיד… מה את קשורה לעבודת ה'… נו… מה התוצאה??? ימים יגידו ועמלק יתחפש "וילחם בישראל וישב ממנו שבי"- את מי עמלק לקח בשבי?? שפחה אחת!!! מי זה השפחה אחת?? זו ההיא שפחה שראתה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי… ונשארה שפחה!!! למה היא נשארה שפחה?? איך היא לא התרוממה מהמעמד הנורא של קריעת ים סוף??? נו… מה התשובה?? כי זה בדיוק הכשרון של עמלק… עמלק עושה שימוש בגדלות של ה'!! הוא מסביר לך כמה ה' גדול… ותראה איך קרע את ים סוף… ו… נו…? אם הקב״ה כזה גדול.. אז מה הוא צריך אותך… מי אתה… עוד איזה אבן קטנטונת… אתה בכלל לא מעניין אותו ית'…
ופה אנחנו נמצאים!!! אנחנו נמצאים עמוק עמוק בניסיון של עמלק!! לכל אחד מאיתנו יש את העכבר שלו… את אותו עמלק שעומד בצד ומחכה לרגע של החולשה שלך… ולכל אחד מאיתנו יש את הרגע הזה… ואז עמלק מגיע ומתחיל לכשכש בזנבו… ורוצה לזנב גם אותך… הוא עסוק בלהוכיח לך שגם אתה זנב!!! גם אתה גו'ק ואפס מאופס…
וכאן התפקיד שלך לקום ולזעוק עליו: אני אבן!!!! אבן יקרה של אבא שבשמים!! נכון… יש לי משיכה לדברים חומריים… אבל היא גופא… ה' רוצה אותי עם התכונות האלו… ה' רוצה לראות איך אני מתמודד עם הניסיונות האלו ועומד בהם בגבורה וזה בטיפול… אני עובד על זה… יום יבא וזהירות תביא את הזריזות… והזריזות שלי תביא נקיות, וטהרה, וחסידות עד רוח הקודש… אני אקח את האבן ואלטש אותה ואכשיר אותה שתהיה ראויה להינתן על כתרו של מלך.. יום יבא ואני עוד ארכוב על החומריות שלי… אבל כעת!!! כעת שאני עדיין לא רוכב על החומריות… כעת אני עדיין אוחז בשלב שאני מתבוסס בחומריות… ולפעמים אני אפילו מוצא אותי מתבוסס בגללים של החומריות… (כמו שר' יוסף מתבטא על עצמו ייתי ואחמיניה- אני אהיה בדורו של משיח… ואני אשב בצל גללי החמור של המשיח…) ושם אני אמליך את ה'!!! שם אני אהיה האבן יקרה של ה' ואשכון כבוד על כתרו של מלך… כתר יתנו לך ה'!! מי??? קבוצי מטה!!! דווקא מכאן, דווקא מהמקום הזה אני נותן כתר לה'!!!
(עלון אז נדברו)
