כתובות מה
ממי בדיוק מתבייש הגנב שגונב שה באישון ליל?
נערה המאורסה שזינתה … בסקילה וכו' נכנסה לחופה וזינתה בחנק
הגמרא במסכת בא קמא (עט:) אומרת: אמר רבן יוחנן בן זכאי בא וראה כמה גדול כבוד הבריות שור שהלך ברגליו חמשה, שה שהרכיבו על כתיפו ארבעה.
ר' אל'ה לופיאן מקשה קושיא, אם אתה רואה שהוא סוחב על הגב את השה, זאת אומרת שהוא לא התבייש ! מילא, אם הוא היה מכניס לתוך שק… אז באמת, אתה מבין שהוא מתבייש… אבל הוא סחב אותו על הגב, איזה בושה יש לו !?
בא ר' אליהו לופיאן, ואומר יסוד נורא… שרק "אבי תורת הנפש" יכל לומר דבר כזה… אלו דברים שכנראה, נשגבים מבינתנו …
אומר ר' אליהו לופיאן – תדע לך, אדם ששואל שאלות כאלה, זה אדם שלא יודע מה נעשה בליבו של אדם… אדם מסתכל בעיניים, כמו שכתוב בספר שמואל }שמואל א'. טז, ז{ כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב… רק הקב"ה רואה, מה נעשה בליבו של אדם ויודע את טבעו, יכל לקבוע הלכה כזאת, שהגנב שהתבזה, מקבל עשרים אחוז פחות בעונש, כי הוא התבזה… אתה כלפי חוץ, לא רואה כלום… אתה לא רואה עליו שום בושה… הוא סוחב עליו את הכבש כמו כולם…
אבל אני הקב"ה, שאני יודע מה שבלבו של אדם, אני אומר לך… האדם הזה בוש ונכלם כשהוא חוזר הביתה ! דע לך, בלב שלו פנימה, האדם הזה אכול !
כשהקב"ה מודד עבירה, ומודד מצוה … הוא מודד אותה לפי הצער, לפי העלבון, ולפי ההנאה שהיה לו, הן בעבירה והן במצוה.
אומר ר' אליהו לופיאן – שמעתי בר' איצל'ה בלזר , ששאל שאלה עצומה – ארוסה שזינתה, דינה בסקילה… ונשואה שזינתה, דינה בחנק… שאל ר' איצל'ה בלזר – זה בדיוק ההיפך, הרי ארוסה עדין לא גרה אצלו, העונש שלה יותר חמור ?! למה זה בדיוק להיפך ?
אמר לי ר' איצל'ה בלזר – היסוד, של ההנאה בעבירה… גם זה בא בחשבון. בשעה שהיא ארוסה, היא יכלה ליהנות ממעשה העבירה, כי אין אימת בעלה עליה… אבל כשהיא נשואה, אימת בעלה עליה, ההנאה בעבירה לא היתה מושלמת ! הקב"ה בוחן כליות ולב, ברבדים הכי נמוכים… להבין כל עבירה, כמה הנאה היה בה, גם חרטה היה בה, כמה צער היה בה… כל דבר בא לידי מנין… והדבר הוא דק מן דק ע"י נבדק.
אם כך זה בעבירה, על אחת כמה וכמה, במצוה !
ולא יבוש מפני המלעיגים עליו – אדם הולך לעשות מצוה, והוא מתבזה בקיומה של מצוה… אדם עושה מצוה, ויש לו צער בקיומה… אומרת המשנה (אבות פ"ה מכ"ג) לפום צערא אגרא טוב אחד בצער, ממאה שלא בצער !
(גליון אגעדאנק – ברוך שאמר)