כמה שכתבתי על מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי, אני מרגיש שלא מציתי כלום ממה שזכיתי לראות בשלושים שנות צלום.
הפעם אני רוצה להתמקד בשעות ארוכות של היום שבו היה לומד מרן הגר"ח בכולל 'חזון איש'. במשך עשרות שנים ועד לשנים האחרונות ממש, היה נוהג הגר"ח להגיע ללמד את סדר א' בהיכל כולל 'חזון איש', הכולל שקים כבר מעל שמונים שנה, כאשר כחמישים שנה היה בראשות מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל וזכה להעמיד עשרות אם לא מאות של גדולי תורה וגם אדמו"רים רבים.
המקום מלא וגדוש בזקני בני ברק, אבל את עיני צדה השורה האחרונה הקרובה לקיר המערבי. בין מאות הלומדים יושב שם מדי יום מרן הגר"ח יחד עם החברותא באותן שנים, הגר"א הורביץ זצ"ל. הרב ישעיה אפשטין, נהגו המסור של מרן הגר"ח מזה עשרות שנים, היה מביא את מרן ברכבו בשעה תשע בבקר והגר"ח היה מתישב במקומו, כשלקראת הצהרים, לאחר תפלת מנחה, הרב אפשטין היה חוזר לקחת את מרן חזרה לביתו.
שהותו של מרן בכולל 'חזון איש' הייתה סוד ידוע בבני ברק, אבל כולם יודעים שאין להפריע לו בשעות אלו בלמוד, לא בברכות ולא בשאלות, כמובן שהיו כאלה עם שאלות בלמוד או מקרים של פקוח נפש שהגיעו להפריע שניה או שתים. אבל ככלל – הגר"ח יושב שם כמו כל אברכי הכולל ללא כובע וחליפה כשכל כלו שקוע בלמוד.
פעם, כשהגעתי לכולל לתעד את הלמוד, אני רואה באמצע הסדר שהגר"ח קם ממקומו לעבר ברז המים שבקומה, שותה בכוס מעט מים וחוזר למקומו להמשך הלמוד. בקשתי מאחד האברכים לשאול את מרן למה זה חרג ממנהגו וקם לשתות באמצע הסדר ומרן ענה לו: "פשוט, זה היה 'סעודת מצוה'. הרגע גמרתי מסכת ורציתי לעשות סיום, וה'לחיים' של הסיום היה החצי כוס מים".
אבל יש יום אחד שבו היה נוהג הגר"ח להסתובב ברחבי הכולל. זה קורה בכל שנה בט"ו בחשון, ביום היארציט של מרן ה'חזון איש' זיע"א – דודו של מרן הגר"ח. בבקר, אחרי תפלה כותיקין, מוסר הגר"ח שעור בבית הכנסת לדרמן. אחר כך, כשמגיע לכולל 'חזון איש', עובר הגר"ח בין הספסלים בכולל, בידו דף עם רשימה של כל מסכתות הש"ס ושואל כל אחד איזו מסכת הוא לוקח על עצמו ללמד בשנה הקרובה לעלוי נשמת מרן ה'חזון איש'.
היה זה מחזה מרגש לראות את כבוד התורה מסתובב בין כל הספסלים, כשהוא מבקש מכל אחד ואחד ללמד לעלוי נשמת דודו, כדי שיגמרו כלם ביחד עד היארציט הבא את כל הש"ס. אני פרשתי את זה שמרן עושה את זה בעצמו ומסתובב, ולא עושה את מה שהכי פשוט לעשות – לשבת במקומו וכלם היה יכולים לגשת אליו, כהתאמצות מיחדת שלו ביום היארציט, משום שרוצה לעשות מצוה בגופו לעילוי נשמתו.
זכיתי מספר פעמים לתעד את כבוד התורה מסתובב בין הספסלים ובכל פעם שאני מעין בתמונות האלה אני מקבל משגים חדשים של ענוה, ומשגים אחרים בכבוד התורה.
גם בשנים שכבר הפסיק מרן להגיע מדי יום לכולל 'חזון איש' בגלל הבריתות הרבות שיש לו מדי יום ומרן העביר את סדר יומו לעלית הגג בביתו, שם למד בשעות הבקר בלי הפרעות, ביום היארציט, ט"ו בחשון מרן הגר"ח היה ממשיך להגיע לכולל 'חזון איש' כדי לחלק בעצמו את הש"ס לאברכי הכולל. ככה נהג עד לשנים האחרונות ממש וזה הפסק רק בגלל הקשי הגדול של מרן להסתובב בין הספסלים, והאנשים הרבים שהיו מגיעים לנצל את היום הזה בכולל 'חזון איש' לפגש את גדול הדור יושב כאחד האברכים.
צידה לדרך: כשרואים את זקני הדור כשהם יושבים ולומדים בכולל ביחד עם אברכים צעירים בני עשרים, זה ממחיש את העצמה בידיעה ש"זאת התורה לא תהא מחלפת".