יבמות פט
מה השיב ר' אלחנן לבחור בן ארבע עשרה שרצה ללמוד אצלו בישיבה?
מה אבות מנחילין בניהם כל מה שירצו
בעת אכילת פת שחרית סיפרתי בפני רבנו הגר"ח קנייבסקי בשם תלמיד חכם. ששמע מבעל העובדא. בזקנותו של החפץ חיים נסע לוורשא לבטל רוע הגזירה על חינוך בתשב״ר, וברכבת זו נסעו ג׳ גדולי ישראל, החפץ חיים בקרון אחד, ובקרון נוסף רבי אלחנן וסרמן והאמרי אמת. בדרך הם הגיעו לעירם. ויצאו אנשים רבים לקבל את פניה םולברכה. אביו של בעל העובדה שהיה נער, אמר לו אתה כבר קיבלת פעם ברכה מאדמו״ר מגור תשתדל עתה לקבל ברכה מהחפץ חיים. היו שם אנשים רבים מאד והוא נדחק בקרון של החפץ חיים, והנה כל מי שנגש לחפץ חיים לברכה הוא סימן באצבע הבוהן – הרעבע מגור שיחי׳ נמצא שם, כמי שאומר תגשו לרבי. אני ניגשתי וגם אמר לי כנ״ל. הייתי ילד כבן 14 נמוך, ואמרתי לו ״אבי שלחני לקבל ברכה מהחפץ חיים״, חשב החפץ חיים כמה שניות ושאלו: ילד, מה אתה לומד? אמרתי לו פרק חזקת הבתים. אמר לי הרי כתוב שם (ב״ב לד:) זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי, מיין קינד תדע מען דארף זאך אלטען מיט די אבות – בני, תדע, צריכים לאחוז עם האבות. לימים, במלחמת העולם, הבחור הזה עבר הרבה ניסיונות ומה שחישל אותו כי כל הזמן שמע באזנו: מיין קינד צריכים להחזיק באבות. רבי מיכל יהודה זצ״ל אמר לי פעם – כל פעולה או דיבור של אדם גדול יש ממנה רושם. ומשם הוא עבר לקרון של רבי אלחנן וביקש שמעוניין להיכנס לברנוביץ, והיה בן 14 ונמוך אמר לו רבי אלחנן – עדיין אתה חצי שיעור.
(כל משאלותיך)