יבמות פז
איך אפשר להיות 'עניו מכל האדם'?
מלחם ולא כל לחם
ידועה תמיהת רבים ממפרשי התורה, האיך עלתה בידו להיות העניו מכל האדם, כפי שמעידה עליו התורה "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (דברים יב, ג) וכי לא ידע שהוא גדול מכל האדם אשר על פני האדמה, וכמו שנאמר (דברים לד, י) 'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים', והוא היחידי מתוך כל יצורי אנוש שעלה למרום למשך ארבעים יום וארבעים לילה – לחם לא אכל ומים לא שתה כמלאכי ה' צבאות, וא״כ היאך עמד בדעתו כי הוא הפחות מתוך כל האדם אשר על פני האדמה ?
שאלה זאת שאל הגה"ח רבי אליהו ראטה זצ"ל את הרה"ק רבי שלומ'קה מזוועהיל זי"ע, והשיב לו ר"ש כי משה רבינו היה בשמים במשך ארבעים יום וארבעים לילה, שם ראה גדלו וחשיבותו של כל יהודי ויהודי, ושפיר עלה בידו להתבטל בפני כל אחד ואחד .
(באר הפרשה)