יבמות סז
מי בירך את החתן היתום ברכת אב ביום חופתו?
יתומין שקדמו
כ"ק מרן אדמו"ר מסערט ויז'ניץ זצוק"ל היה מרבה לשמוח ולשמח בחתונות שאליהם היה טורח להגיע. אך אם היה זה בכל החתונות של התלמידים, הרי שגדלה והוכפלה שבעתיים שמחתו של בשמחותיהם של תלמידים יתומים, שנותרו ללא אב או ללא אם, או-אז היה מתנהג כמחותן ממש, ולא אחת אירע שהאדמו"ר יחד עם הרבנית הצדקנית ע"ה, היו שושבינים בחופות של יתומים, ועומדים מצד החתן או מצד הכלה במלוא מובן המילה.
לעולם לא אשכח, את המעמד המרטיט ונורא ההוד שאירע ביום חופתי, מספר משגיח ישיבת סערט ויז'ניץ חיפה, הגה"ח רבי יצחק ליבוביץ שליט"א עת נכנסתי לקודש פנימה בדחילו ורחימו, לקבל את ברכות הקודש לקראת הקמת בית נאמן בישראל. אחרי שרבינו בירכני מברכות פיו, פתחתי ואמרתי לרבינו, שאבי זצ"ל היה נוהג לברך את בניו לפני לכתם לחופה, והנה כל אחי ואחיותי זכו לברכת האב ביומם הגדול, זולתי שלא זכיתי לכך. רבינו אמר לי שחז"ל אמרו (סנהדרין יט:) "כל המלמד בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", והפירוש הוא, שצריך להרגיש אחריות כאילו ילדו… ומיד הניח רבינו את ידיו על ראשי בהתרגשות רבה, ובירך אותי בברכת הבנים כנהוג וכמקובל, ממש כמו אב המברך את בנו בחיל ורעדה.
(המבשר תורני)