יבמות נד
מדוע אמר הגראי"ל שטיינמן שהוא צריך לכסות את ספריו?
בושת
שמעתי מרבינו – הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שאומר בדאגה, שמקווה שבעולם האמת לא יהיו בושות לאביו, בכך שלא היה כפי שציפה שיהיה. לעתיד, ישאלו את האדם: "ערוך מקרא שקרית ומשנה ששנית", וזה כלל לא פשוט, לא זוכרים מה שלומדים.
אדם צריך לפחד מאימת הדין, מה יענה למלאכים שיאמרו לו: "אתה גאון, אתה צדיק, כך אמרו עליך, איה גאונותך וצדקותיך?" איזה בושות יהיו אז…
מה אענה על תלמוד ירושלמי, אני לא למדתי מספיק בעיון תלמוד ירושלמי, בספר התשובות של הרוגטשובר מלא ירושלמי, הוא היה גאון עולם.
ישב הגראי"ל במקומו בסעודת שבת, מול ארון הספרים, הרים ידיו ואמר: "מה יהיה שם בעולם האמת? הנה, יש לי כמה ש"סים, רמב"ם, טור ושו"ע, מה נענה להם על כך שביישנו אותם, ולא למדנו בהם? מה נענה לר"מ, לטור ולשו"ע שיאמרו לנו: 'הרי היה לכם את ספרינו ולא אחד אלא יותר, למה לא למדתם בהם?' איזה בושות יהיו לנו מזה… ומה נענה לגדולי האחרונים: הקצות והגרע"א שכך ביישנו אותם ולא למדנו בהם??"
ובתוך הדברים הרים הגראי"ל את הפת ואמר: "אם את הפת צריך לכסות בשעת קידוש על היין, שלא יראה בושתו, בוודאי יש בושה לספרים שעומדים בלא שלומדים בהם, אם כך, אני צריך לכסות את הספרים!!!"
הרבנית ע"ה אמרה שהוא לא אהב לקנות ספרים סתם, ואמר שאינו יכול לסבול שיש ספרים בארון והם לא בראש שלו.
הוא היה מדבר באימה על יום הדין הגדול והנורא, שיאמרו בבית דין של מעלה: 'עמוד וערוך משנה ששנית', ויאמרו: 'חיברת ספר על זבחים תאמר מה כתוב בגמ' זבחים', ואם יאמר: 'איני זוכר' איזו בושה וחרפה תהיה…
פעם אמר בליל שמחת תורה, הנה יש שרוקדים ושמחים עם התורה, אבל מה אני? אין אפי' מסכת אחת שאני יודע, עם מה אני ארקוד? ומה אשיב שישאלו אותי ערוך משנה מקרא וכו', וישאלו למה עשית כך ולמה כך, על כל דבר שישאלו.
פעם כששוחחנו על "בושת", לפתע אמר לי: "אוי, כמה בושת תהיה שם למעלה, הא איזה בושה!!!"
(מתוך צדיק כתמר יפרח)