יבמות מז
מה ההבדל בין 'חודש' ל'יֶרַח'?
ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים
'ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה. והיה אם לא חפצת בה'. כתב רש״י: ״והיה אם לא חפצת בה. הכתוב מבשרן שסופן לשנאותה״. ונדחקו המפרשים להבין מהיכן למד רש״י שכבר בנישואיה הכתוב מבשרך שסופך לשנאותה, אולי הפסוק הוא כפשוטו – שאם בסוף לא תחפוץ בה אז תשלחנה לנפשה?
והנה מצאנו שינוי לשון בין הנכתב ב׳כתובה׳ לבין הנכתב בגט: בכתובה – תיבת ״חודש״ היא הכינוי לשלושים יום, ואילו בגט – ״ירח״ הואו הכינוי לשלושים יום. וכתב ה׳בית שמואל׳ שהסיבה לכך היא משום שבנישואין נאמר ״כי יקח איש אשה חדשה״(כד, ה) לפיכך נאמר בהם ״חודש״, ובגירושין מצינו (לעיל לג, יד) לשון ״גרש ירחים״ [רש"י בדברים (לג יד) גרש ירחים – יש פירות שהלבנה מבשלתן ואלו הן קשואין ודלועין. דבר אחר גרש ירחים. שהארץ מגרשת ומוציאה מחדש לחדש] לפיכך נאמר בו לשון ״ירח״. מעתה, הואיל וכאן אנו עוסקים בנישואי אשת יפת תואר, מן הדין היה לכתוב ׳ובכתה את אביה ואת אמה חודש ימים״, ומכיון שנאמר ״ירח ימים״ שהיא לשון המתאימה לגירושין, למדנו שהכתוב מבשרך כבר בתחילת הנישואין שסופך לשנואתה ולגרשה…
[מתוקים מדבש – רבי גבריאל אב״ד ניקשלבורג]