יבמות לט
מתי עושים גורל ביבום?
מצוה בגדול
קהילה הצריכה לשלוח שד"ר לחו"ל, ונפל הגורל על ראובן, האם אפשר לכפותו לנסוע
שאלה קהילה קטנה עניה מאד, שרוב בני הקהילה לומדים בכולל וחיים מהמילגה הקטנה שהכולל נותן להם, באחד הימים התקציב נגמר, והחליטו בני הקהילה שצריך לשלוח שד"ר לחו"ל כדי שיאסוף עבורם מעות להמשיך את חיי הקהילה, הם פנו לכמה מבני הקהילה, וכל אחד התחמק ודורש שישלחו את חבירו, החליטו ראשי הקהילה להטיל גורל על מי לנסוע, והגורל נפל על ראובן, וכולם שמחו שאין מתאים ממנו למשימה זו, כעת פנו אליו בני הקהילה, ודרשו ממנו לנסוע, והוא מסרב האם אפשר לכפותו, שהרי הנסיעה היא צורך דחוף בזה כולם מודים, ורק שואלים האם הגורל יכול לקבוע עד כדי כך, שאפשר לכפות את ראובן לדבר מצוה זו?
תשובה שנינו ביבמות דף לט ע"א מצוה בגדול לייבם. וכתב בהגהות חשק שלמה: נסתפקתי בשני אחים תאומים דליכא גדול, [כגון שהוציאו ראשם בבת אחת] ולא רצו שום אחד מהם לייבם, אי יכולים בי"ד לכוף לשום אחד מהם, דהא כל אחד יכול לדחות דהאחר ייבם, וכן אם שניהם רוצים לייבם מי קודם, ונ"ל שיטילו גורל, ומי שיזכה בגורל ייבם וכן בחליצה, עכ"ל.
הרי שחזינן מדבריו, שאף שהמצוה מוטלת על שניהם בשוה, מכל מקום כאשר מטילים גורל, והגורל נופל על אחד מהאחים, הרי שאפשר לכפותו למצוה זו, ואולי גם בעניננו, כיון שנפל הגורל על ראובן אפשר לכפותו למצוה זו.
ויש לחלק שביבום היא מצוה דאורייתא שחלה על שניהם, והגורל מברר על מי היא מוטלת, אבל לגבי שליחת שד"ר אין זה מצוה דאורייתא המוטלת על כולם, אלא היא דבר שליחות שצריך למלא, ובאופן שכזה אי אפשר לכפותו על ידי גורל.
אמנם אם הדבר גובל בפיקוח נפש, שאם לא יסעו לחו"ל לא יהיה במה לפרנס את בני הקהילה, ויסבלו מחרפת רעב, ויכולים למות מרעב, כמו שהיה בירושלים בזמנים קדומים, שכולם חיו והתפרנסו מכספי החלוקה, וכשלא היה כסף בקופה, סבלו אנשי ירושלים מחרפת רעב ממש, בכה"ג הרי זה מצוה דאורייתא לנסוע לחו"ל כדי להצילם מפיקוח נפש, ואם עשו גורל ונפל על אחד מהם אפשר לכפותו. [וכפי המסופר על הרב המקובל רבי אברהם גלאנטי זצ"ל, שכפוהו על ידי גורל לנסוע כשד"ר לחו"ל, ולבסוף נסע בשמחה, ואירע לו נס בקושטא עם שתי אריות].
(חשוקי חמד יבמות לט.)