מספר הגאון ר' יעקב ש', מתלמידי רבינו הגרח"ק זצ"ל:
בתו הבוגרת של ידידי, ישבה בבית אביה עד גיל מבוגר מאד. הלכה אצל אוהבן של ישראל רבי יעקב איידלשטיין זצ"ל ובכתה לפניו.
שאל אותה הרב, מה המקצוע שלך? ענתה, תופרת אני. אמר לה הרב, את צריכה לשמש תלמיד חכם אמיתי במקצוע שלך, וישועתך קרובה לבוא. על כן תלכי אצל הרבנית בת שבע קנייבסקי ותבקשי ממנה שתאפשר לך לתקן משהו בבגדיו של בעלה הקדוש.
הלכה אל הרבנית וביקשה כאשר הדריך אותה הרב איידלשטיין. אמרה הרבנית: את הבגדים של בעלי אינני נותנת לאף אחת לתקן חוץ ממני. זו הזכות שלי ואינני מוותרת על כך. למרות שכואב לי מאד מצבך ואני מאמינה לסגולה של ר' יעקב, לצערי הרב לא אוכל לוותר.
הנערה ישבה ובכתה מקירות ליבה. אמרה הרבנית ע"ה: ראי נא, יש לי בת יקרה וחשובה, אשת הגרי"ק שליט"א, ויש לה בית עם ילדים ויש צורך בהרבה תיקונים בבגדי בני הבית, לכי נא אליה וסייעי נא בידה, ואני אברכך שמשם תבוא ישועתך.
הלכה הנערה לבית הרבנית ק' שתחי', והציעה את עזרתה, ואכן ישבה שם כמה ימים ותיקנה את כל הטעון תיקון שנצטבר מימים ימימה על צד היותר טוב.
לאחר מספר ימים הבחין בזה הגר"י שליט"א והתעניין אצל הרבנית שלו לפשר הדבר, וסיפרה לו את כל אותו הענין. ואז נפל בדעתו רעיון של שידוך, להציעה לתלמיד מהכולל שלו, בחור מבוגר בעל תשובה יקר מאד. ואכן מה' יצא הדבר, ובנו בית נאמן בישראל באהבה ואחוה וכו'. נמצא שאכן משם באה ישועתה בפועל ממש כפשוטו.
(נמסר לפרסום בקובץ גיליונות)