יבמות כב
על איזה דין העיד החתם סופר שהתייגע הרבה ולא מצא את מקורו?
וגר שנתגייר – כקטן שנולד דמי
החתם סופר בחידושיו למסכת עבודה זרה (סד.) כותב 'ויגעתי הרבה ולא מצאתי מנ"ל לרבנן הא [דגר שנתגייר] דכקטן שנולד' (יבמות כב.). אמנם נראה אומר ה'משך חכמה' על הפסוק 'שובו לכם לאהליכם' (דברים ה כז) שמכאן היא הראיה. שהרי כפי שמצינו שעמרם נשא את דודתו למרות שהתורה אסרה זאת, וזאת מפני שנשאה קודם מתן תורה, כך מסתבר שהיו המון עם שהיו נשואים לנשים שהתורה אסרה עליהם, כגון קרובות משפחה. והנה כיון שבמעמד הר סיני פרחה נשמתם, לכאורה היה אסור להם לשוב לנשיהם, שהרי לאחר מתן תורה נאסר עליהם לחיות עם נשים אלו. אך מאחר ואנו רואים שהקב״ה הורה למשה לומר לישראל ״שובו לכם לאהליכם״, הרי שהקורבה נתבטלה. ומכאן ש״גר שנתגייר כקטן שנולד״!
והוסיף בספר 'מתוקים מדבש' שלפי״ז יתכן לומר שמשום כך הקב׳׳ה סובב שתפרח נשמתם מיד עם הדיבור הראשון [שהרי נשמתם פרחה רק בשתי הדיברות הראשונות שיצאו מפי הגבורה], כדי שלא יחיו עם נשותיהם באיסור אפילו רגע אחד לאחר שקיבלו את התורה.
ואפשר להוסיף ולהמליץ את המובא בגמרא שם: "ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן, דיבור שני היאך קיבלו? הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם, שנאמר ׳גשם נדבות תניף' (תהילים סח י), שלפיכך החיה אותם דווקא בטל וגשם, כיון שמעתה היו "גר שנתגייר", וגר שבא להתגייר טעון טבילה במים.
(מתוקים מדבש)