יבמות יח
נשבע לאביו שיבדוק את ביתו מחמץ ורוצה שנכרי יבדקנו והוא ישגיח עליו
או חולץ
נשאלה שאלה על אדם שעזב את ביתו לצורך רפואה בחוץ לארץ, ורצה להיות בטוח שבנו יבדוק את הבית מחמץ, ולכן השביעו שיבדוק את ביתו בערב פסח מחמץ, ובנו נשבע על כך. כעת קשה לבנו לבדוק את ביתו וגם את בית אביו, והוא מעוניין לשכור פועל נכרי שיבדוק את בית אבא מחמץ, והוא ישגיח עליו, ומסתפק הבן אם יכול לעשות כך שהרי נשבע לאביו שהוא יבדוק?
לפי הנאמר במסכת יבמות דף יח ע"ב 'או חולץ לאיזה מהן שירצה', וכתב על כך התוי"ט דעל כן נקרא "חולץ", אף שהיבמה חולצת לו את הנעל, מכל מקום כיון שהוא מסייע לה במה שמתכוין למצות חליצה, כי אם לא התכוין לכך חליצתה פסולה, כדאמרינן לקמן דף קב ע"ב, הוי כאילו הוא חולץ, יעו"ש.
לפי זה אולי גם בשאלתנו, אם מפקח על בדיקת החמץ שבודק הנכרי, כוונתו בבדיקה הופכת אותו לבודק, ונחשב כאילו הוא עצמו בדק, וצ"ע כי אולי בלשון בני אדם השבועה היא שהוא באופן אישי יבדוק.
(חשוקי חמד יבמות יח:)