יבמות טז
מדוע הובאה ב'הגדה של פסח' המחלוקת אם להזכיר יציאת מצרים בלילות?
אתה הוא עקיבא בן יוסף, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו וכו' כמותך ירבו בישראל
המחלוקת בין רבי אלעזר בן עזריה לחכמים על הזכרת יציאת מצרים בלילות היא על כל השנה. לפי זה צריך להבין לשם מה הובאה משנה זו בהגדה של פסח? וכי יש מישהו הסובר שבליל הסדר אין מצוה לספר ביציאת מצרים? הרי בזה אין מחלוקת כי כתוב מפורש “והגדת לבנך ביום ההוא”?
תירוץ שאמר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט”א בשם חמיו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, שביאר כך: הרי מהות ההגדה היא ללמדנו שהקב”ה, הוא המנהיג והמנהל את העולם. ועל זה מביא בעל ההגדה את דברי רבי אלעזר בן עזריה. מדוע? בגמרא ביבמות (טז.) מסופר, שפעם הלכו רבי עקיבא רבי אלזער בן עזריה ורבי יהושע בן חנניה לבקר את רבי דוסא בן הרכינס. “הלכו ועמדו על פתח ביתו. נכנסה שפחתו, אמרה לו: רבי, חכמי ישראל באין אצלך אמר לה: יכנסו, ונכנסו. תפסו לרבי יהושע והושיבהו על מטה של זהב. אמר לו רבי יהושע בן דוסא: רבי, אמור לתלמידך אחר וישב. אמר לו: מי הוא? רבי אלעזר בן עזריה. אמר: ויש לו בן לעזריה חברנו? קרא עליו המקרא הזה: ‘נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם’, תפסו והושיבו על מטה של זהב”. ממשיך רבי יהושע ואומר: “רבי, אמור לתלמידך אחר וישב, אמר לו: ומי הוא: עקיבא בן יוסף. אמר לו: אתה הוא עקיבא בן יוסף, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? שב, בני, שב, כמותך ירבו בישראל”.
וכבר עמדו המפרשים על השאלה, מדוע דוקא על רבי עקיבא אמר “כמותך ירבו בישראל”, וכי כמו רבי אלעזר בן עזריה, לא טוב שירבו? ובארו כך: רבי אלעזר בן עזריה היה דור עשירי לעזרא הסופר. ממילא, כל אחד שהיו אומרים לו: ‘נו, תהיה כמו רבי אלעזר בן עזריה’, היה טוען: מה, אני?! כיצד יתכן? הרי לי לא היה סבא גדול כעזרא הסופר, אבי היה בן אדם רגיל מן השורה. לכן, אמר רבי דוסא בן הרכינס, על רבי אלעזר בן עזריה אי אפשר לומר ‘כמותך ירבו בישראל’, כי מה לעשות, לא לכולם יש יחוס.
אבל רבי עקיבא, איזה יחוס היה לו? אביו היה גר. אם כן, ‘כמותך ירבו בישראל’, כי רבי עקיבא מלמד לכולם: מי שלומד יודע, ומי שלא לומד לא יודע, אין פרוטקציה! וזה שאומר כאן ר’ אלעזר בן עזריה: “הרי אני” – בא ואומר לך מי אני דבר ראשון: אני בנם של קדושים, הסבא הגדול שלי היה עזרא הסופר, עליו אמרו חז”ל (סנהדרין כא:) “ראוי היה עזרא שתנתן תורה על ידו לישראל, אלמלא קדמו משה”. דבר שני: הנני עשיר גדול. הגמרא בשבת מספרת, שכל שנה היה רבי אלעזר בן עזריה נותן מעשר בהמה שנים עשר אלף בהמות. כלומר, נולדו לו מאה ועשרים אלף בהמות מדי שנה! דבר שלישי: כשהורידו את רבן גמליאל מהנשיאות וחפשו לו מחליף, את מי מצאו? את ר’ אלעזר בן עזריה שהיה אז בחור בן שמונה עשרה. רק הוא היה הראוי להיות המחליף. לא פחות ולא יותר! כנראה שהיה תלמיד חכם גדול מאד. ולא עוד, אומר רבי אלעזר בן עזריה, אלא גם “הרי אני כבן שבעים שנה” – גם מן השמים הסכימו על המינוי שלי, והקדוש ברוך הוא עשה נס שזקנו ילבין כדי שיראה מבוגר! ולמרות הכל – “לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות”! עם כל זה שאני כה גדול, לא זכיתי!“עד שדרשה בן זומא”.
מה היה בן זומא? בגמרא (סנהדרין יז:) מבואר, שבן זומא היה יושב לפני החכמים. הוא לא היה רבי, כי לא זכה להסמך. קראו לו בן זומא, על שם אביו, וממנו כן קבלו. אומר רבי אלעזר בן עזריה: מכאן עלינו ללמוד מהקדוש ברוך הוא הוא זה שמנהל את העולם. הצלחתו של אדם אינה תלויה בקשרים שיש לו וביחוס המשפחתי שלו. הכל תלוי רק ברצון הקדוש ברוך הוא!
(גליון אגישמקע ווארט)