יבמות יג
מדוע הרב מבריסק לא היה מעשר את הפירות והירקות שבביתו בעצמו?
לא תתגודדו
בחורש סיון התשנ״ט הייתי אצל הרב הגאון החסיד רבי אהרן ברו ךאנגלנדר שליט״א [מניו יורק] בנם של בעלי בית המלון בעיר הנופש ״קריניצא״, בו היה נוהג לשהות מרן הגרי״ז זצ״ל בימי הקיץ, וסיפר לי כדלהלן:
כאשר הייתי בארץ ישראל לבקר את מרן הגרי״ז זצ״ל [בערך בשנת תשי״ב] שאלתי אותו האיך מעשרים את הפירות ואת הירקות… ואמר לי שאדבר עם בנו הגאון רבי רפאל זצ״ל אודות זה, כיון שהוא האחראי על המעשרות בבית, ואני התפלאתי על הדבר, דהרי ידעתי שהגרי״ז איננו רוצה לסמוך על אחרים, [יעויין במה שהבאנו בחלק ד׳ עמ׳ קכ״ה אודות ברכת ״ליישב בסוכה״]…
ועל כן הרהבתי עוז ושאלתי ״מדוע הוא אינו מעשר בעצמו״? וענה לי מרן הגרי״ז זצ״ל, שכך הוא נוהג עוד מהתקופה שלפני הקמת המדינה, והראה לי בדברי ה״כסף משנה״ אודות השאלה האם צריכים לעשר מפירות וירקות של גויים, יעויין ב״כסף משנה״ הלכות תרומות ומעשרות [פ״א הלי״א] וז״ל ״ועתה קם חכם אחד [ומרן הגרי״ז זצ״ל אמר שהמדובר על המבי״ט זצ״ל] ונראה לו שהוא מתחסד, בעשותו הפך המנהג הפשוט, ומעשר פירות שגדלו בקרקע העכו״ם, ונגמרה מלאכתן ביד עכו״ם, וגם מירחן עכו״ם, והולך ומפתה אחרים שיקבלו עליהם לעשות כדבריו.
ונראה פשוט בעיני שראוי למונעם מזה, משום לא תתגודדו״. ולהלן שם כתב ״ועוד שמאחר שבכל אלו המדינות קבלו עליהם לעשות כדבר ירבינו, מלבד מה שנוגע בכבוד הראשונים שנהגו כן, והרי ריב״א לא מלאו ליבו לסמוך על סברתו לבטל המנהג, ומיהו זה ואיזהו אשר מלאו ליבו לעשות כן. ועוד שדבר זה הוא דבר שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בו, לכן יש לגזור עליהם שלא ינהגו כן. ואם יסרבו יכופו אותם, כההיא דשמואל דא״ל אכול משחא ואי לא כתיבנא עלך זקן ממרא. אח״כ נתפשטו הדברים, עד שהוצרכו חכמי העיר לתקן, ונתקבצו כולם וגזרו גזירת נח״ש שעוד כל ימי עולם לא יעשר אדם לקוח מן העכו״ם, אלא כמו שנהגו עד עתה עפ״י רבעו״ עכ״ל.
ועל כן חשש מרן הגרי״ז אולי הירקות והפירות מגיעים משל גויים, לכן לא רצה לעשר לבד. ולאחר הקמת המדינה שכבר היה יותר סביר להניח שהפירות והירקות באים משל יהודים, אבל כבר לא שינה ממנהגו, והמשיך בנו רבי רפאל זצ״ל לעשר. המשכתי ושאלתי ״אם כן איך מעשר הבן הגאון הה רפאל זצ״ל, והרי אולי הפירות והירקות הם משל גויים…אמר לי מרן הגרי״ז כדלהלן: ״בני – ר' רפאל מעשר מחמת שליחות, ועל כן אם אכן צריך לעשר את הפירות, הרי הוא מעשר, אולם אם אין צריך לעשר, א״כ הרי אין שליח לדבר עבירה״…והיינו אם זו עבירה, הרי הוא אינו שליח, והמעשרות אינן מעשרות, וא״כ לא עשה כלום, ואם כן צריך לעשר… הרי הוא שליח שלי, ומעשר טוב…
(עובדות והנהגות לבית בריסק)