יבמות י
מהו הענין הגדול שביתו של המן ניתן למרדכי?
אשר לא יבנה
במגילת אסתר כתוב 'נתן המלך לאסתר את בית המן צורר היהודים' (אסתר ח א). אע״פ שנתלה על העץ בשביל מרדכי וכל שכן שיתן לו את ביתו. הוצרך לכתוב כן, לפי שעיקר הכתוב בא לומר שנמחה זכרו מן העולם ,שלכך דוקא נתלה ולא מת בשאר מיתות, כי התליה היא בזיון אל הצלם עד שנמחה צורתו, ועל זה הוסיף שכמו כן נמחה שמו מן העולם בזה שלא נשאר הבית לקרוביו או למי שיהיה בו שם וזכרון להמן. וכמו שמצינו זכרון האדם בביתו במצות חליצה ״לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו״ (דברים כה ט), אע״פ ששם הכוונה שנושא את אשתו, ומ״מ שייך לומר בקיום הבית שלא נמחה שמו, שהבית הוא זכר מה אליו. וכמו כן נמחו בניו מן העולם. וגם לסוברים שהיו מהם מחזרים על הפתחים זה ג״כ נקרא שנמחה זכרו, כי היה בזה זכרו לרעה וגרוע הוא מן המיתה.
ובמדרש (אסת״ר ה א) אמרו שנחלק עושרו של המן לשלש החלקים, שליש לבנין בית המקדש ושליש לעמלי תורה ושליש למרדכי ואסתר. והכוונה שביטול כוחו של המן הוא מצד שלשה דברים אלו, כי לפי גודל כוחו לא היה לו מבטל רק אלו השלשה, מצד ״התורה״ שניתנה לישראל והיא מעל הכל, ומצד ״בית המקדש״. ושני דברים אלו התורה ובית המקדש שניהם מגיע מעלתם עד שער החמישים שמשם באה מפלת המן, ומצד ״מרדכי ואסתר״. ולכך נחלק עושרו לאותן ג' חלקים.
ולפיכך מספר הכתוב שנתן אחשורוש לאסתר רק את בית המן ולא שנתן לה את כל עושרו, היות וקיבלה רק שליש והשליש בטל אצל שני השלישים.
(נורא עלילה)