יבמות ג
מדוע 'בת תחילה סימן יפה לבנים'?
אתי עשה ודחי לא תעשה
התורה אומרת 'ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל' (בראשית כד א), מובא בחז"ל (ב"ב קמא.) "וה' ברך את אברהם בכל" – רבי יהודה אומר: לאברהם אבינו היה בת, ובכל שמה. ומכך מוכיחים חז"ל, כי "בת תחילה סימן יפה לבנים".
ולכאורה צריך להבין, מדוע 'בת תחילה, היא סימן יפה לבנים'?
ביאור למדני על כך אמר האדמו"ר ממישקולץ שליט"א: על פי דברי הרמב"ן (שמות כ ח) שמבאר מדוע אמרו חז"ל (יבמות ד.) 'עשה דוחה לא תעשה'. והסביר, שמצוות 'עשה' הם בבחינת 'אהבה', כי אדם הלומד תורה ומקיים מצוותיה, הוא עושה זאת מפני שאוהב את הקב"ה.
אולם מצוות 'לא תעשה' הם בבחינת 'יראה', כי זהירות האדם מלעבור על 'לא תעשה' הוא מפני שהוא מפחד מהקב"ה וירא מהעונש. ולכן מצוות 'עשה' דוחה 'לא תעשה', כי אהבה גדולה מיראה, והמקיים רצון אדונו מאהבה, הוא גדול יותר מהנשמר מלעשות רע מפני היראה. עכת"ד הרמב"ן.
והנה בת ישראל היא הרי פטורה מכל 'מצוות עשה שהזמן גרמא' והיא חייבת בכל מצוות 'לא תעשה' שהם בבחינת יראה כנ"ל. מה שאין כן, הבן חייב גם במצוות 'עשה' שהם בבחינת אהבה כנ"ל. והנה המשנה (אבות ג, יא) אומרת, "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת". דהיינו, אם יש לאדם יראת שמים, 'קודם לחכמתו' – עוד לפני שלומד תורה, אז 'חכמתו מתקיימת' – התורה, שהיא החכמה, מתקיימת אצלו.
ולפי זה ביאר מרן אדמו"ר שליט"א, מדוע "בת תחילה, היא סימן יפה לבנים". כי "בת" שהיא בבחינת יראה כנ"ל, אם היא "תחילה", היא "סימן יפה לבנים" – כי על ידי היראה שרומזת לבת, "סימן יפה לבנים" תתקיים חכמת התורה, כדברי המשנה הנ"ל 'כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת'.
(גליון פנינים)