חגיגה כב
מה היה גורם לבעל ה'לשם' להוציא כרך נוסף?
ויצבט לה קלי
סח הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל לתלמידיו עד כמה גדול החסד שעושה אדם כאשר מחזק ומעודד את חברו הן בלימוד התורה והן בשאר דברים.
וכמובן, לא פחות מכך, צריך לעודד ולחזק את עצמו… ולדעת להעריך את מעלתו ויקרת כל לימוד והשגה שמשיג בלימוד התורה.
כדוגמא מאלפת, שניתן ללמוד ממנה הרבה, הביא רבי שלמה זלמן ממה ששמע מהצדיק רבי אריה לוין זצ"ל שכאשר ספר "לשם שבו ואחלמה" הגיע לידי רבינו יוסף חיים זצ"ל, בעל הבן איש חי, לביתו בעיר בגדד, ביקש מתלמידיו שילבשו בגדי שבת, וילכו לירושלים להקביל את פני ה"לשם" ולהביע תודה על הספר הנפלא שכתב.
כאשר בעל ה"לשם" סיפר זאת לרבי אריה, הוא החל לבכות ואמר: אילו ידעתי לפני כמה שנים שכתיבת הספר והוצאתו לאור היא פעולה כה חשובה, הייתי כותב כרך נוסף, אבל כעת אין לי כבר את הכח לכתוב כרך נוסף…
והוסיף רבי שלמן זלמן לתלמידיו, שמצינו כן בדברי חז"ל המפורסמים שאילו היה ראובן יודע מה כתבו אודותיו בתורה "וישמע ראובן ויצילהו מידם" היה טוענו על כתפו להוליכו אצל אביו. ואילו היה אהרן יודע שהקב"ה מכתיב עליו "וראך ושמח בלבו" היה יוצא לקראת משה בתופים ובמחולות. אילו היה יודע בועז שהקב"ה יכתוב עליו "ויצבט לה קלי" היה מביא עגלים פטומות.
ואם כך הרגישו גדולי עולם, על אחת כמה וכמה שאנו, לצורך הצלחתנו, צריכים להזכיר לעצמנו בכל עת את המשמעות הגדולה שיש ללימוד התורה שלנו. כל אחד לפום דרגא דיליה. ומכאן יש לזכור – אמר רש"ז – את החסד הגדול שאדם עושה כאשר מעודד את חברו במה שנצרך לו. שכל דבר עידוד מביא תועלת גדולה. ואין לנו מושג כמה דברים גדולים אפשר לפעול ע"י דיבורים פשוטים כשאומרים מלה טובה לאדם על מעשיו. ואם בזכות זה מפרסם הת"ח עוד ספר, יזקף הדבר לזכות אותו אדם שאמר לו מלה טובה.
(גליון איש לרעהו)