חגיגה יד
מדוע שמו של אלישע בן אבוה הוא 'אחר'?
אחר קיצץ בנטיעות
כאשר קורח ועדתו נועדים על משה ואהרן, אומר להם משה רבנו, 'בוקר ויודע ה׳ את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו' (במדבר טז ה). וצריך ביאור מדוע ציווה עליהם להמתין עד הבוקר ולא נתן להם להקריב מיד את הקטורת, ומבאר הגה׳׳ק ה'ערוגות הבושם׳ זי״ע (שם ד"ה ולא יהיה כקורח) שכל אלו ראשי הסנהדראות היו צדיקים, וידע משה שבעלותם על יצועם יעשה כל אחד מהם ׳חשבון נפשו', אז יבינו גודל וחומר המכשול שנכשלו בו, וישובו בתשובה שלימה לפני הבורא. אכן, כך הווה, הם ערכו ׳חשבון הנפש׳ אלא שנתמלאו בושה וחרפה, והחלו לחשוב באיזה פנים נשוב אל ה׳ – כבר אבדה תקוותינו, והעדיפו למות מאשר לחיות. אבל באמת השי״ת ידו פשוטה לקבל שבים, ולא היה להם לדאוג בשביל זה ואדרבה מה שמרגיש בלבו בושה ובלימה על רוע מעלליו זה בעצמו עיקר התשובה, וארז"ל (ברכות ז.) ׳טובה מרדות אחת בלבו של אדם׳, והוא גופא הכנה לעבודת הקודש.
בגמרא (חגיגה יד:-טו:) האריכו הרבה בעניינו של אלישע בן אבויה וחטאיו, ומובא שם שיצאה בת קול שובו בנים שובבים חוץ מאחר, והוא הנקרא אחר בכל מקום, ולכאורה צ״ב. מדוע נבחר דווקא כינוי זה לתאר אותו ואת מהותו. אלא, שבזה מלמדים אותנו שכל איש יהודי בתוככי נפשו ונשמתו טהור וקדוש הוא, וכל מעשיו הרעים אינם אלא כמעטה חיצוני העוטף אותו, ועל כן נקרא שמו אחר, כמי שאומרים אין זה אלישע אלא איש אחר הוא, כי אלישע הוא טהור וצדיק… והדברים אמורים אפילו באלישע בן אבויה שהרבה לחטוא ולפשוע, וכל שכן בשאר כל אדם מישראל.
(באר הפרשה)