מועד קטן יט
מדוע נמנע הגר"ח מבריסק ללכת עם טלית קטן ברחוב בשבת?
וטווה על יריכו תכלת
סיפר הגאון רבי דוד הלר שליט״א, כפי ששמע ממרן הגרי״ז סולוביצ'יק זצ״ל שסיפר לו אודות אביו מרן הגר״ח זצ״ל שלא הלך ברחוב בשבת עם טלית קטן, כי חשש לדברי הגמרא במנחות (לח.) שיש מחלוקת האם התכלת שבציצית מעכב את הלבן, או אינו מעכב את הלבן. אמנם רוב הפוסקים אומרים שאין התכלת מעכב את הלבן, אולם שיטת ה״בעל המאור״ היא שתכלת מעכב את הלבן.
וב״מלחמות ה'״ הביא הרמב"ן שבשל כך לא הלך ה״בעל המאור״ כל ימיו עם ציצית, כיון שהתכלת מעכב את הלבן. והנה יש שלא הלכו בציצית בשבת, שכן חששו שמא נפסלה הציצית, ואז הוא ״הולך בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה״, ומתחייב משום טלטול, כי לציצית עצמה הרי יש חשיבות אצלו, כיון שיכול הוא להשתמש בציציות האחרות שנשארו שלמות, ולהשלים לציצית אחרת.
שאל אותו אביו ה״בית הלוי זצ״ל, ״אתה אינך מטלטל כיון שהנך חושש לדעת הבעל המאור שבלי תכלת אין מצות ציצית, אולם ממה נפשך, אם ההלכה לא כהבעל המאור, הרי הציצית כשרה, ואז אתה יכול ללכת ולטלטל הציצית בשבת, שכן זה כשר, ואם ההלכה היא כן כהבעל המאור, והציצית פסולה, הרי שאין הציציות שוות כלום, וא״כ יכול אתה לטלטל״…
ענה לו מרן הגר״ח זצ״ל ״זה גופא שזה ספק כשר, זה עושה אצלי את החשיבות… היינו חשובות הם אצלי הציציות, כיון שאולי הבעל המאור אינ וצודק, ואז יש מצות ציצית גם ללא תכלת… ואם יש לזה חשיבות, הרי שאז הדבר נקרא טלטול בשבת״…
(עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג עמ' רפא)