מועד קטן יג
האם מותר לכתוב שטר בחול המועד כדי לקיים מצוות ביומו תתן שכרו?
אין כותבין שטרי חוב במועד
מעשה שהיה עם הגאון ר' אריה פומרנצ'יק זצ"ל בעל התורת זרעים והעמק ברכה, שסיים טיפול שיניים, ולא היה בידו לשלם לרופא ביומו [וכנראה שהודיע לו לפני כן שאין ברשותו כסף], ביקש מהרופא סכום כסף בהלואה, הרופא הלוה לו, מיד שקיבל את ההלואה, הושיט את הכסף לרופא, ואמר לו: הנה התשלום עבור הטיפול, והנני מקיים בזה יומו תתן שכרו, ואת ההלואה אפרע בפעם אחרת. והנה מסתבר שר' אריה כתב שטר, או שהיו שם עדים, כי הרי אסור ללוות כסף בלי עדים או שטר, כמבואר בגמרא (ב"מ עה:), ונפסק בשו"ע (חו"מ סי' ע). ויש לשאול מה הדין בחול המועד, אם אין לו כסף לשלם לפועל ביומו, ואין לו עדים, האם עדיף ללוות כסף ולכתוב שטר למרות שזה חול המועד [ומבואר בשו"ע (סי' תקמה ס"ו) שאין לכתוב שטרי חוב בחוה"מ כי אם בתנאים מסויימים], או שעדיף לא לשלם בזמן [כשהפועל מסכים]?
ולאחר שמפלפל בענין אומר הגר"י זילברשטיין ששמע ממו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שעדיף שלא ללוות, ושלא לשלם לפועל בזמנו, כדי שלא יצטרכו לכתוב שטר, וזאת על פי המבואר במשנה ברורה (סי' תקל סק"א) שהרבה פוסקים סוברים שאיסור מלאכה בחול המועד הוא מן התורה, ומה שהקילו בכמה דברים [כגון דבר האבד, יעו"ש] הוא על פי הרשות שניתן לחכמים מן התורה במלאכת חוה"מ לפי צורך הענין להתיר, ומאוד יש ליזהר שלא להקל יותר ממה שהתירו חכמים, שהרי אמרו חז"ל המבזה את המועדות [דהיינו שעושה בהן מלאכה כפירש"י] כאילו עובד עכו"ם, יעו"ש.
והנה כתב השו"ע (חו"מ סי' שלט ס"י) שאין בעה"ב עובר משום בל תלין, אא"כ תבעו השכיר, אבל אם לא תבעו, או שתבעו ולא היה לו מעות ליתן לו, אינו עובר, ואם כן בעניננו שסיכם אם הבעה"ב שלא ישלם לו, ולא היה לו כסף אינו עובר על איסור, ואף על פי שמבואר בפתחי תשובה (שם סק"ח) בשם שו"ע הרב שכתב בשם האר"י ז"ל, שמידת חסידות ללוות ולפרוע לשכיר בזמנו, יעו"ש. מכל מקום אין לחפש חומרות, על חשבון כתיבה בחוה"מ שיש בזה נידון של איסור דאורייתא.
(חשוקי חמד דמאי פרק ג משנה א)