מועד קטן ז
כיצד שייך צרעת בחתן הלא נמחלו כל עוונותיו?
מכאן אמרו חתן שנולד בו נגע נותנין לו שבעה ימי המשתה
דברי הגמרא לגבי נגע בחתן צרכים ביאור, הלא חז״ל אמרו שהצרעת באה על אחת משבע עבירות, והחתן הרי מחלו לו על כל עוונותיו, ואיך יכול להיות שיימצא חתן שילקה בצרעת?
ותירץ ה"אמרי אמת", שמחילת עוונותיו של החתן לא יכולה להיות בדרגה גבוהה יותר ממחילת יום הכיפורים. גם ביום הכיפורים מוחלים לאדם על עוונותיו, אולם רק על עבירות שבין אדם למקום ולא על אלו שבין אדם לחברו. מסתבר אם כן שגם בחתן, אין המחילה מועילה לעברות שבין אדם לחברו, והלא הצרעת באה על עברות שבין אדם לחברו.
עוד אפשר לתרץ באופן אחר. הצרעת, הנתפסת אצלנו כמין מחלת עור, איננה כלל כזו. היא מחלה רוחנית, שבאה בעקבות עוונות, והיא כולה מחלה שמימית. כדי שאדם ייענש בצרעת הוא צריך הוא להיות בעל מדרגה, אדם עדין ובעל מידות. רק בגלל היותו איש מעלה הוא זוכה לכך שכאשר חלילה הוא חוטא, באה עליו הצרעת בכדי שיתעורר לתשובה ויתכפר לו. כך אירע אצל מרים הצדקת. כאשר היא, בדרגתה הגבוהה דברה במשה, מיד לקתה בצרעת. כי מרים קשורה לקב״ה ובעבורה הוא משנה את הבריאה. אבל אנשים פשוטים, שדיבור לשון הרע הוא חלק נכבד מחייהם, גסים הם מדי בכדי שיקבלו את עונשם כאן בעולם הזה. וכבר כתב הרמב״ם על הצרעת שאינה ממנהגו של עולם אלא אות ופלא היה בישראל כדי להזהירם מלשון הרע (הלכות טומאת צרעת פט״ז הי״ג). מעתה אפשר לראות את הדברים בצורה הפוכה. החתן שזה עתה נמחלו לו כל עוונותיו, התעלה לדרגה גבוהה ביותר. הרי הוא עכשיו צדיק גמור, ולכן דווקא בגלל מחילת עוונותיו נעשה הוא רגיש מאד לעוון לשון הרע, ודווקא עכשיו הוא נמצא בסיכון יתר ללקות בצרעת.
(האדמו"ר מטולנא שליט"א – המה ינחמוני)