התרגשות רבתי בעולם היהודי כולו לקראת המסע הנשגב של גדולי ישראל לעיירה שעצם הזכרת שמע מעורר צמרמורת בליבו של כל יהודי, העיירה ראדין שבה טמון מאיר עיני ישראל, מרנא בעל ה"חפץ חיים" זי"ע. בשיאו של המעמד יונחו על הציון הקדוש, בתוך כספת מיוחדת מוגנת, 'ספר הגיבורים' שבו רשומים שמותיהם של רבבות בני ישראל הלומדים כסדר בדף היומי בהלכה ואלו שקיבלו על עצמם להצטרף ללומדים כסדר, למען יהיו לזיכרון בהיכל ציונו של אוהבן של ישראל ועמוד צלותהון, בעל מחבר 'המשנה ברורה'.
המעמד שכבר הפך למסורת קבועה, כאשר גדולי הדור משתתפים בו ומעתירים בתפילה על הלומדים הקבועים ועל המצטרפים ללגיונו של מלך המבקשים להימנות על דבר הלכה ולהיות חלק מלימוד ההלכה היומי שמאחד רבבות יהודים ברחבי תבל. במקביל למעמד הנשגב שיתקיים על הציון הקדוש למען כלל ישראל, יתקיים מעמד נוסף על ציונו של מרנא הגר"א בוילנא.
עם פרסום פתיחת ההרשמה ל'ספר הגיבורים', החלו עשרות אלפי הפניות להגיע למוקדי ההרשמה של 'דרשו', כאשר הפונים מגיעים מכל העולם היהודי, ותיבות המייל, הפקס, ומערכות נדרים פלוס קלטו עד עתה רבבות שמות של יהודים מכל רחבי תבל המקבלים על עצמם בל"נ ללמוד בקביעות דף היומי בהלכה, ומבקשים להיזכר לתפילה לברכה וישועה על הציון הקדוש בראדין.
כאמור, ההרשמה בספר הגיבורים אינה כרוכה בכל תשלום או תרומה, והיא מתאפשרת לכל מי שלומד את הדף היומי בהלכה במשנה ברורה או שמקבל על עצמו ללמוד כסדר את ה'דף היומי בהלכה' עם תחילת המחזור השלישי. ניתן עדיין למסור את שמות של לומדי הדף היומי בהלכה והמקבלים על עצמם את לימוד הדף היומי בהלכה עם תחילת המחזור השלישי בי"ט אדר באמצעות עמדות נדרים פלוס, או באמצעות האימייל [email protected]
רבני המשלחת המתכוננים בסילודין להיות שלוחים נאמנים לאלפים ורבבות אשר קיבלו על עצמם את לימוד הדף היומי בהלכה כתקנתם של מרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א, התבטאו בחרדת קודש על המסע המתוכנן, ועל העול הכבד שהונח על כתפיהם בבואם להיות שלוחיהם של רבבות אלפי ישראל בציון הקדוש של מרנא החפץ חיים.
דבר קודשם של מרנן ורבנן שליט"א שלוחי עמך בית ישראל למסע בראדין
הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון וחבר מועצג"ת
"הנושא של לימוד 'הדף היומי בהלכה', זו ממש מהפכה בלימוד ההלכה ובכלל באפשרות לצמוח תלמיד חכם. כדי להיות תלמיד חכם אמיתי חייבים ללמוד בדרך של לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. המשנה ברורה של דרשו מאפשר ללומדים להבין את ההלכה לאשורה, במקביל ללימוד הנושאים בגמרא, יש את שיטות האחרונים, שיטת החזו"א ועוד וכל אלו מאפשרים ללומד להבין מהיכן באו חילוקי הדעות בהלכה, איך כל אחד מהראשונים והאחרונים הבין ופירש את הסוגיא וזה מעלה מיוחדת בלימוד התורה. הדבר זה, של יצירת מעגלים שלמים, הולכים ומתרחבים של אברכים הלומדים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, זו הצלחה אדירה של 'דרשו' שלא היתה עד כה בכאלו היקפים".
הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א, דומ"צ בבי"ד דמרן הגר"ש ואזנר זצ"ל דיין ומו"צ דקהילת ויזניץ רב אב"ד קהילות יעקב ב"ב
"זכות גדולה ועצומה לכל יהודי באשר הוא להצטרף כעת לתחילת מחזור לימוד המשנה ברורה של מפעל העולמי 'דרשו'. אשרי מי שנאחז בעץ החיים שחיבר רבינו החפץ חיים זי"ע ובלי ספק שהוא ימליץ טוב לכל מי שעוסקים בתורתו להתברך בדבר ישועה ורחמים".
הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה פינקל שליט"א ראש ישיבת מיר וחבר מועצג"ת
עיקר ההלכה היא על מנת לקיים. הלומדים הם קבוצה חשובה של גדולי תורה ותלמידי חכמים מופלגים, שזכו ללמוד ולסיים. עיקר ההלכה הוא על מנת לקיים, ללמוד על מנת ללמד ולקיים, אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, והם זכו לכך".
"כשרואים ציבור עמלי תורה, שלומדים תורה מתוך הדחק, מוסרים את נפשם ולומדים, אלו הם השורשים, וכך אין האילן נובל אלא אדרבא – מוסיף פירות ופארות. זו זכות עצומה, ואשרינו שזכינו לשילוב מדהים כזה, זה דבר שיש לו קיום, שהוא מחזיק מעמד ואותם לומדים יזכו בע"ה לגדול וגם לעשות פירות לתפארת".
הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א, רב שכונת רמת דוד ב"ב ומגש בדף היומי בהלכה
"אנו באים להעתיר בתפילה על ציונו של מרן הח"ח שזכה להיות הפוסק של כל כלל ישראל, כמו שאנו רואים שלומדים את המ"ב בכל החוגים והעדות. אנו מבקשים לא רק בזכות העבר שלמדו את המ"ב אלא בזכות של הקבלה אל העתיד של אלפים שמקבלים על עצמם ללמוד הלכה בכל יום".
הגה"צ רבי שמעון גלאי שליט"א רב ביהכ"ס המרכזי שכונת אוסם ב"ב
"מסופר מהסטייפלר זצוקללה"ה שאמר שכוחו של הצדיק כמה שהוא גדול בעוה"ז, הרי הוא גדול פי כמה וכמה בעולם הבא. ועכשיו אנו עולים על קברו של הח"ח זיע"א שכמה היה כוחו גדול בעוה"ז והשפיע על הכלל, אם כן בוודאי תועיל התפילה הרבה על הלומדים ועוסקים בתורתו".
הגאון רבי אברהם סלים שליט"א ראש ישיבת מאור התורה
"אחת המטרות בלימוד התורה, היא ללמוד ע"מ לעשות, לדעת מה ההלכה בכל פרט, וכבר כתב המ"ב בהקדמתו ,שבלעדי ידיעת שו"ע "אור החיים" היטב, לא ירים איש את ידו ואת רגלו, וגדולה היא זכותו של המחבר זצ"ל, להמליץ טוב על העוסקים בתורתו".
הגאון רבי אריה זילברשטיין שליט"א, רב דחסידי גור בבני ברק
"רבינו החפץ חיים שבספריו המשנה ברורה והחפץ חיים מלמדינו לעשות רצון השי"ת הן בלימוד המשנה ברורה שצריך כל יהודי לדעת איך להתנהג מידי יום ביומו ושבת בשבתו ובמועדים, והן בספרי החפץ חיים ושמירת הלשון שמלמדינו איך ומה מותר לדבר. וע"י הקבלה שאלפי בני ישראל מקבלים על עצמם ללמוד בספריו כדי לדעת איך לקיים רצונו יתברך שמו, יעזור השי"ת שימליץ טוב בעדינו בכלל ובפרט, כל אחד שיתמלאו משאלותינו לטובה ולברכה אכי"ר".
הגאון רבי חיים פסח הורביץ רב קהילת בעלזא באשדוד חבר בדת מחזיקי הדת ומג"ש בדף היומי בהלכה
"כשאדם לומד הלכה הוא נקשר בכל סדר יומו להלכה וכל היום שלו נהפך לתורהדיק בסדר התפילה באכילה ובכל דיני ברכות, וכך ההלכה מלווה את אדם לכל אורך ימיו בעולם הזה, ומבטיחה לו חיי נצח בעולם הבא".
הגאון רבי יצחק שמואל שכטר שליט"א דומ"צ קרית צאנז נתניה בעל שו"ת ישיב יצחק
"הן כבר אמרו חז"ל 'כל השונה הלכות וכו', ומאז הנחיל מרן החפץ חיים זי"ע את ספרו 'משנה ברורה', זכה שה' אתו, ו'הלכה כמותו בכל מקום'. זכות גדולה לארגון 'דרשו' אשר החדיר ושילב לימוד הדף היומי בהלכה לכלל ישראל, בין לת"ח, לבני הישיבות, ובין לציבור הכללי בכל מקומות מושבותיהם יחד אותן הלכות בכל תפוצות ישראל.
וכבר אמרו חז"ל, הוסיף הגרי"ש שכטר "אי תנו כולהו עתה אקבצם – ונ"ל הכוונה אם כלל ישראל יחד לומדים אותן הלכות אשר נתקבלו להלכה, בזכות זאת אקבצם, בב"א".
הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א, מנהל רוחני דישיבת "אורחות תורה" בני ברק
"זהו רגע מרטיט מעל קברו של החפץ חיים, שגרם למהפכה העצומה בלימוד ההלכה בעם ישראל ויש לו זכויות עצומות שקשה לתאר. הנחלת הדף היומי בהלכה היא חלק משרשרת של אירועים ששינו את עולם התורה, שהחלה בימי הכנסיה הגדולה בהכרזתו של המהר"מ שפירא על הדף היומי שהפך מנחלת יחידים לנחלת הכלל, ולפני כ-14 שנה אז ייסד ארגון דרשו את קביעת הדף היומי בספר משנה ברורה שהפך את הספר לנחלת כלל ישראל שיהיו בקיאים בהלכה וידעו את הדרך אשר ילכו בה".
הגאון רבי מסעוד בן שמעון שליט"א רב ואב"ד ב"ב ראש ישיבת אור אליצור
"לקראת נסיעתנו בס"ד לציון של מרנא בעל החפץ חיים שהנחילנו תורתו בספרו הקדוש משנה ברורה אין לנו אלא לצטט מדבריו הקדושים בחיוב לימוד הלכה כפי שכתב בהקדמתו למ"ב בח"א".
וזה לשון קודשו: "והנה אף שלימוד התורה הוא שכל מה שהאדם לומד, אפילו בקדשים ובטהרות הוא מקיים מ"ע דת"ת, מ"מ עיקר לימוד האדם צריך להיות בלימוד המביא לידי מעשה". ברכה שלוחה לכל המתחילים והמסיימים, שיזכו לקנות ועוד ועוד ידיעות בהלכה.
הגאון רבי בנימין פינקל שליט"א משגיח ישיבת מיר
"בזמן הח"ח היה בראדין מעשה עם דיבוק, באחד מן הימים רעד אותו הדיבוק, וכשנשאל 'מה קרה שאתה רועד?, וענה 'שבשמיים יש רעד', וכשנשאל: 'מה הרעד בשמים'? ענה להם: הח"ח הולך ללמוד ועל זה הרעד. אנו נמצאים כעת בהכנות לקראת עליה לציון הח"ח, שיהיה מליץ יושר לכלל ישראל, רעד וחלחלה יאחזנו בזמן שנלמד את פסקיו וההלכות על קברו, שהרי אם בשמיים רועדים אנו בנ"א על אחת כמה וכמה…".
הגאון רבי דוד שלמה זולדן שליט"א דמו"צ וראש הכוללים דחסידי סרט ויזניץ חיפה
"לקראת סיום לימוד המשנה ברורה שייך לומר בזה עבידנא יומא טבא לרבנן לא פחות מסיום הש"ס. כי אחר לימוד כל הש"ס מסיימים במאמר תני דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום".
"מסדרי הש"ס קבעו במיוחד שאת המימרא הזו נלמד לסיום, כדי לומר לנו שגם אם יש יהודי שלמד את כל הש"ס ובקי בכל המסכתות, הוא לא יצא ידי חובתו אלא עם ילמד הלכות שנוגעות לחיי היום וילמד בקביעות בכל יום. וחז"ל דרשו אל תקרי הליכות אלא הלכות, שכל הליכותיו קודש לה', לכן דבר גדול עושים ומעשים הנהלת דרשו אשר שמו להם למטרה קדושה להפיץ לימוד הלכה בישראל, ובזכות זה נזכה במהרה ללכת לקבל פני משיח צדקנו אכי"ר".
הגאון רבי ברוך שטרנבוך שליט"א רב קהילת ויזניץ ברכפלד ודומצ ק"ק קרית ספר
"עומדים אנו להתחיל במסגרת 'הדף היומי בהלכה' את המחזור השלישי בס"ד. ולשיעורים אלו כדאי מאוד לכל יהודי שיצטרף. הרי כל יום של שבת מורכב מ-24 שעות שמליאות וגדושות בהלכות. מי שאינו בקי בהלכות יכול להיכשל על כל צעד ושעל, וכפי שמביא המשנה ברורה בהקדמה ממה שכתב בעל האורים ותומים בספרו 'יערות דבש' שללא בקיאות בהלכות אלו אי אפשר להנצל מאיסורי שבת מבלי להיכשל. המשנה ברורה מדגיש לנו שחיבר את האורים ותומים כדי להורות שגם אם יש לך ידע בעניני חושן משפט אשר עליהם כתב את ספרו אורים ותומים, בכל זאת התריע על הצורך הגדול ללמוד הלכות אלו, הלכות לכל שבת ושבת. לכן, מי שטרם רכש ידע בהלכות אלו חובה שינצל את ההזדמנות והוא יצטרף עכשיו למעגל הלומדים".
הגאון רבי יצחק קולדצקי שליט"א חתנא דבי נשיאה דמרן שר התורה שליט"א
"מתבייש אני לבוא אל מרנא בעל החפץ חיים. ר' אלחנן היה אומר שכאן בעולם הזה, אפשר לעמוד ליד החפץ חיים, שמה לא יתנו לגשת לידית של הדלת שלו. רבה, אני מתבייש ויש פה כלל ישראל, לעצמי אני מתבייש ומפחד, אבל כיון שזה לכלל ישראל אני מרשה לעצמי לגשת. בעולם הזה היה הח"ח אדם טוב ומאיר פנים, אבל כשהוא למעלה הוא רואה מי אתה באמת…"
הגאון רבי ניסן שלמה הכהן קפלן שליט"א ראש ישיבת דעת אהרן
"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא. כידוע ענין לימוד ההלכה היא אחד מיסודי בנין וקנין התורה, והזוכה לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא בעינן סייעתא דשמיא.
"ותמיד היו הבחורים בישיבות לומדים וקובעין סדר בהלכה לאחר תפילת שחרית וכדומה, ואמנם חסד גדול עשו מפעל דרשו שפתחו את דברי המשנ"ב עם כל החונים סביבותם והביאו את דברי הפוסקים השייכים לעניינים שנידנו במשנ"ב, אם פסקי גדולי האחרונים ומרנא החזו"א ועל גביהם את פוסקי זמנינו ועל ידי כך נתרבו ספסלי בי מדרשא והביאו הדינים הנוגעין למעשה, והוספו לעשות שתיקנו את 'דף היומי בהלכה' שע"י כך בזמן של כמה שנים יכול לכל אחד לקנות קנין בספר המשנ"ב".
"וראוי לחזק מאוד את שאר הלומדים ובעה"ב שיהיה להם סדר קבוע בהלכה, אם רב ואם מעט, דמלבד דכל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא אפשר להינצל להינצל שלא להיכשל בהלכות שבת וברכות ותפילות בלא שלומד הלכות אלו".
הגאון רבי ברך יהודה היימליך שליט"א מו"צ בעדה החרדית ומרבני קהילות תולדות אהרון.
"גודל הזכיה לזכות להיות אצל ציון הקדוש של החפץ חיים זי"ע ולהתפלל על הכלל ועל הפרט אין לתאר. וכבר מבואר בדרשות הר"ן דהתפילה במקום קברי צדיקים רצויה יותר שמצוי שם גופות שכבר היה כלים לחול עליהם בחייהם שפע האלוקי ועדיין נשאר בהם המעלה והכבוד שיספיק לכיו"ב שימצא השפע במקומות קברותיהן עי"ש.
ומה גם ההוגים תמיד בספריו הק' במשנה ברורה וכיו"ב שגורמים נייחא לצדיק עפ"י המבואר בגמרא שדוד המלך התפלל וביקש מהקב"ה, יה"ר שיאמרו דבר שמועה מפיו בועה"ז דכל ת"ח שאומרים דברי שמועה מפיו בעוה"ז שפותיו דובבות בקבר ע"ש. ובודאי יעמוד בעדו זכות הצדיק להיוושע בכל מילי דמיטב ויהא רעוא מקמי שמיא שיתקבל תפלותינו ברחמים וברצון.
הגאון רבי יצחק לוקסנבורג שליט"א, רב שכונת 'נאות שמחה' מודיעין עילית
"אנו באים ועומדים לפני קברו של הח"ח ומבקשים ממנו, שאם ח"ו יש מידת הדין על כלל ישראל, אז בזכות זה שיש אגודות אגודות שיקבלו על עצמם ללמוד את המשנה ברורה, שיהיה מליץ יושר על כלל ישראל ושנזכה למשנה ברורה והלכה ברורה במקום אחד".