מגילה כה
במה היה מתחזק הגרש"ז אויערבאך בחודש אלול?
אמר רבי חנינא: הכל בידי שמים. חוץ מיראת שמים
הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל היה אומר בשם הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל, שהקשה מה חידש רבי חנינא באומרו: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמים, שנאמר: 'מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה…'" והרי זה דבר פשוט, כי אם לא כן אין בחירה?
ותירץ: שונה 'יראת שמים' מיראה אחרת. כאשר האדם ירא מכל דבר, חיה רעה או ליסטים, אין הדבר תלוי בבחירתו, כי הפחד הוא מצד הטבע. אבל ב'יראת שמים' נתחדש שפחד תלוי ברצונו ובבחירתו של האדם, אם יבחר שלא לפחד מהבורא יתברך, באמת לא יפחד ממנו, ורק אם יחליט להעלות בליבו מורא ופחד מהדין העתיד, רק אז אכן תהיה לו 'יראת שמים'. והגם שמצד השכל לא מסתבר שתהיה היראה תחת שליטת הרצון, מ"מ חידש רבי חנינא שכך גזרה התורה ב'יראת שמים'. (הגר"י ליוש)
המשגיח רבי דב יפה זצוק"ל שלח פעם את בנו לשאול את הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל באיזה ענין עליו להתחזק בימי אלול, והשיב לו הגרשז"א: 'איני יודע מה עליו להתחזק, אך אני כשלעצמי מתחזק בחודש אלול בעניין מאה ברכות בכוונה, כיון שאמרו חז"ל על הפסוק ועתה ישראל מה ה' שואל מעימך כי אם ליראה (דברים י יב), אל תקרי מה אלה מאה, הרי שהדרך לזכות ליראת ה', שתהא אצלי מילתא זוטרתא, הוא ע"י מאה ברכות'.
והראה לו באחד מספרי החסידות על פי מה שאמרו חז"ל 'אמרו לפני מלכויות שתמליכוני עליכם', ונודע שאמר האריז"ל שאין לומר וידוי בראש השנה שלא לעורר קטרוג ביום הדין, על אחת כמה וכמה אם יאמר 'מלכויות' מן השפה ולחוץ, והרי אמירת מלכויות הוא שאדם ממליך את הקב"ה על כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, ולכן צריך שתהא האמירה בלב אמת.
ואיך יזכה האדם לומר מלכויות בלב אמת, לזאת עלינו להכין את נפשנו חודש לפני כן, והוא ע"י שמקבל על עצמו מר"ח אלול לומר מאה ברכות בכוונה בכל יום, להמליך את הקב"ה עליו מאה פעמים ביום, ושם לבו על מה שמוציא מפיו 'מלך העולם' – כך אנו מקווים שיזכה לבוא לפני הקב"ה ביום ר"ה לומר מלכויות באמת, לאחר שכבר המליכו עליו שלושת אלפים פעמים החודש אלול.
הבעל הטורים בפרשת ואתחנן עה"פ 'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום', אומר: ונודע שבספרי תורה הישנים היו הרבה תגים על האות ק' של 'הדבקים' – וכתב שזה רמז לאמירת ק' ברכות בכל יום בכוונה, שעי"ז אנו זוכים להתדבק בהשי"ת. כשגוי אוכל הוא דבוק באוכל, כשיהודי אוכל, הוא דבוק בהשי"ת. וכמ"ש בזמירות שבת 'סועדים בו לברך שלוש פעמים' – הסיבה שאנו סועדים בו, כדי שנזכה לברך.
(דרשו – מתוך גיליון 'ממשקה ישראל' ראה תשפ)