מגילה כא
מי החשב ביותר מבין שלושת הקרואים בתורה?
בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה
התורה בפרשת בהעלותך אומרת "ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר צוה ה' את משה" (במדבר ח ג) מבאר רש"י: "ויעש כן אהרון" – 'להגיד שבחו של אהרון שלא שינה'
ידועה השאלה: מדוע שישנה אהרון, והרי כך ציווהו ה' לעשות, אם כן, מדוע מגיע לו שבח על כך שלא שינה ?
את דברי רש"י הללו ביאר הגאון רבי העשיל מקראקא זצ"ל, בספרו 'חנוכת התורה', על פי דברי השולחן ערוך (או"ח סי' קלז), שביום שעולים לתורה שלושה קרואים, אין פוחתין מקריאת עשרה פסוקים, כאשר עם שניים מהקרואים קוראים שלושה פסוקים כל אחד, ועם השלישי קוראים ארבעה פסוקים.
איזה משלושת הקרואים זוכה שיקראו עימו ארבעה פסוקים? הראשון, השני, או דווקא האחרון ?
הביאו המפרשים את דברי הגמרא במסכת מגילה (כא:), שכל אחד משלושת הקרואים, אם קראו עימו את ארבעת הפסוקים הרי זה משובח, ולכל אחד מהם יש מקור וטעם להעדיפו על פני האחרים.
הראשון, יש טעם להעדיפו על פני האחרים, משום שתמיד המנהג שהחשוב יותר קודם, על כן יש לקרוא עימו את ארבעתהפסוקים.
השני, יש טעם להעדיפו משום שמצאנו במנורה שהנר האמצעי הוא החשוב, כיון שכל הנרות היו מכוונים כלפי הנר האמצעי, על כן יש לקרוא עם העולה האמצעי את ארבעת הפסוקים.
השלישי והאחרון יש טעם להעדיפו שהרי 'מעלין בקודש ואין מורידין', על כן יש לקרוא עימו את ארבעת הפסוקים.
עוד נפסק בשולחן ערוך – המשיך הגאון רבי העשיל בביאורו – שכהן עולה לתורה ראשון, כיון שהוא החשוב ביותר ועדיף במעלתו על פני נביא או ישראל.
עתה – סיים הגאון רבי העשיל – כאשר אהרון מיטיב את הנרות ומצדד את כל הנרות אל הנר האמצעי, מראה הוא בכך שחשיבותו של האמצעי גדולה יוצר משל הראשון, ויש בכך משום הפחתת חשיבותו של הכהן. למרות זאת, לא שינה אהרון מכל אשר צוה אותו ה'.
זה מה שמבאר רש"י: "ויעש כן אהרון" – 'להגיד שבחו של אהרון שלא שינה' .
(גליון ליקוטים וסיפורים נפלאים – וקראת לשבת עונג)