מגילה כ
מדוע מפעל הנשק חיפש עובד שאינו יודע קרוא וכתוב?
על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה
התורה אומרת 'על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל' (דברים יז יא). סיפורים רבים כבר נכתבו על כוחה של האמונה בבורא עולם, והמצווה לשמוע לדברי חכמים, דור דור ודורשיו. הגאון הצדיק רבי דוד אבוחצירא שליט"א, מספר בעניין זה סיפור מדהים על אביו:
יהודים שעמדו לעלות לארץ ישראל, היו נוהגים לסור טרם צאתם מארץ מולדתם, לביתו של רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל. לא קלה היתה העליה לארץ הקודש, וחששות ודאגות העיקו על רבים מן האנשים, בעמדם לעשות את הצעד הגדול הזה. רבי מאיר היה מרגיעם ומעודדם, עד שיצאו לדרך מחוזקים.
יום אחד הגיע יהודי אל רבי מאיר. האיש ביקש להיפרד, אך החל לבכות בכי מר. על מה ולמה הבכי?
-"הן נבער מדעת אני", הוא הסביר. "ומהיכן אתפרנס בארץ הקודש, אשר בה כולם מלומדים ויודעים קרוא וכתוב?"
הרגיעו רבי מאיר ואמר: "הבורא יתברך זן ומפרנס לכל, ומתקן מחיה ומזון לכל בריותיו אשר ברא ברחמיו וברב חסדיו. מי שיודע קרוא וכתוב, מזמן לו הבורא פרנסה שתובעת ידיעת קרוא וכתוב, ומי שאינו יודע קרוא וכתוב, יזמן לו פרנסה שאינה מצריכה ידיעת קרוא וכתוב".
אורו פני האיש, ובשמחה גדולה סיפר לכל מכריו וידידיו על הברכה שקיבל, ועוד הוסיף ואמר שכבר אין בלבו שום דאגה כלל. עלה האיש ארצה, והתיישב בקרית אתא. בנו התקבל לעבודה בקרית רפא"ל, הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, והיה לעוזרו של אחד מבכירי מהנדסי הטילים.
יום אחד שוחח המהנדס עם עוזרו על בעיה קטנה אך מציקה – ערמות של תוכניות סודיות מצטברות במשרדיהם, ומפאת הוראות הבטיחות החמורות – אסור להשליכן לאשפה. המגירות מתפקעות מרוב ניירת, המדפים עומדים לקרוס, מה עושים?
-"צריך להביא אדם שאינו יודע קרוא וכתוב", אמר העוזר, "והוא ישמיד את התוכניות".
-"היכן נמצא אדם שאינו יודע קרוא וכתוב?", תהה המהנדס.
-"אני מכיר אדם כזה – אבי!".
בדקו ומצאו, שאכן האב אינו יודע כיצד להחזיק עיתון, וכן ראו שאדם ישר והגון הוא. קבלוהו, אפוא, לעבודה, העמידו לרשותו משרד, ומבוקר עד ערב עמד והשמיד תוכניות סודיות, וקיבל משכורת נאה.
שלושים שנה חלפו, והוא יצא לגמלאות. העניקו לו פנסיה נאה ופיצויי פרישה, ושלחוהו לביתו. האיש לא היה מרוצה מהפרישה שנכפתה עליו. בא, אפוא, אל בנו של רבי מאיר, רבי דוד חי אבוחצירא, וקבל: "מו"ר אביכם הבטיח לי פרנסה לכל החיים, ועכשיו פטרוני מעבודתי!". אמנם תשובתו לצדו היתה, שכן הפנסיה הנכבדת שקיבל – אף היא בגדר פרנסה הגונה, אך רבי דוד חי הבטיח לו: "אל דאגה אם הבטיח אבי – דברו לא ישוב ריקם!"…
לא ארכו הימים, ומן המפעל פנו אל האיש שישוב לעבודתו, מאחר שלא הצליחו למצוא תחליף כמוהו, והמשרדים כבר מתפקעים מרוב ניירת…
שב האיש לעבודתו, והמשיך להתפרנס מאי ידיעת קרוא וכתוב…
(ע"פ אביר יעקב, ומצוטט בספר 'הנני בידך')