מגילה ד
כמה פעמים נכתב במגילה 'פורים' מלא וכמה 'פרים' חסר?
חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה
"על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור" (ט כו) כאן כתיב 'פורים' מלא עם ו' ועוד פעם כתיב (שם ט כח) "וימי הפורים" 'פורים' מלא, ושלש פעמים כתיב (שם ט, כט-לא-לב) "אגרת הפרים" "את ימי הפרים" "דברי הפרים" – 'פרים' חסר ו'.
ביאר רבי שלמה הכהן מוילנא, דזהו שאמרו במגילה (ב.) "מגילה נקראת בי"א, בי"ב בי"ג בי"ד ובט"ו". י"ד וט"ו – הם פורים מלאים, לקריאת המגילה למשתה ושמחה ולמשלוח מנות, והשלושה האחרים [י"א י"ב י"ג] של בני הכפרים הם לקריאת המגילה בלבד, כי השמחה נוהגת רק בזמנה, ולכן נכתבו חסרים ו'. (חשק שלמה מגילה שם).
פירוש נוסף, ביאר הגר"ח קניבסקי שליט"א במש"כ בכל המקומות 'פרים' חסר ו', חוץ משני מקומות שכתוב מלא, שהפסוק: "על כן קראו לימים האלה פורים" מדבר על הפורים שבימי מרדכי ואסתר שאז היתה שמחת פורים מושלמת, שניצלו ממות לחיים וגם קיבלו את התורה מרצון, אבל שאר הפורים שמדבר לדורות הבאים שאין השמחה מושלמת, וכמו שאומרים בקינות "איך אעלוץ בפור", וגם בבית שני היו כל הזמן תחת שעבודים ומלחמות, כתוב 'פרים' חסר ו', ומה שכתוב "וימי הפורים האלה לא יעברו" מלא עם ו', משום שמדבר על לעתיד לבא, כמו שאמרו בירושלמי (פ"ק דמגילה) שלומדים מזה שפורים לא יתבטל בימות המשיח, ואז תהיה שמחת פורים בשלימות.
(טעמא דקרא)
עוד אמרו, 'הפורים האלה' — טעמי המקרא הם קדמא ואזלא: רמז לבני הכפרים שיכולים להקדים. וכדברי המשנה, מגילה נקראת באחד עשר ובשנים עשר וכו'.
(תפוחי חיים)