תענית ל
האם מותר לאבא ללמד לבנו הקטן בתשעה־באב את אותיות האל״ף־בי״ת?
ותינוקות של בית רבן בטלין, משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב
מובא ב׳ילקוט׳ שהטעם שהתנוקות של בית רבן מתחילים את לימוד החומש שלהם מפרשת ויקרא, ולא מבראשית, הוא, משום שבפרשה זו מדובר על קורבנות שהם טהורים, והרי תשב״ר גם הם טהורים מכל חטא ועוון, יבואו טהורים ויעסקו בפרשת טהורים.
והנה, הסתפקנו בענין תחילת לימודו של ילד, בקשר לדיני תשעה באב. בשו״ע (אורח חיים, סימן תקנ״ד סעיף א׳) נאמר ש׳בתשעה באב אסור לקרות בתורה נביאים וכתובים, ולשנות במשנה ובמדרש ובגמרא, בהלכות ובאגדות, משום שנאמר פקודי ה׳ ישרים משמחי לב׳. ונסתפקתי, האם מותר לאבא ללמד לבנו הקטן בתשעה באב את אותיות האל״ף־בי״ת? הרי לכאורה אין בכך שמחה, ומדוע שיחול על כך איסור? וכמו כן, האם מותר לעשות דבר זה לפני ברכת התורה?
ונראה, שגם אם לא לומדים את הכוונות הנשגבות שאומר בעל ׳הלבושים׳ באותיות הא״ב, וגם אם לא לומדים את הכוונות המובאות בענין האותיות במסכת שבת (ד ףק״ד עמוד א׳), יש בעצם לימוד האותיות משום לימוד תורה. וכך מצאנו בגמרא (שבת, דף ל״א עמוד א׳) שאדם בא לפני הלל וביקש שיגייר אותו. הלל עשה כרצונו, ואחר כך לימדו את האותיות. וכך אמר אחד מגדולי הדורות שמכל המלמדים שלימדו אותו, הרי המלמד שלימדו את אותיות האל״ף־בי״ת – תורת־אמת היתה בפיהו… כי האותיות הן בודאי אמת לאמיתה!
מו״ח מרן הגרי׳׳ש אלישיב זצ״ל, לא ביטל מזמנו ולו רגע־קט. יכולני לספר שפעם הייתי לידו בעת שהשתתף בשמחת הכנסת ספר תורה, ומרן נתכבד בכתיבת האות. בשל סיבה מסוימת נאלצו להמתין דקה, והתבוננתי אז במורי־חמי וראיתיו שהוא מביט באותה דקה באותיותיה הקדושות של התורה!
גם זה לימוד־תורה הוא!
(לחנך בשמחה עמ' רלג)