תענית יז
על מה התפלל אברהם אבינו בהר המוריה?
מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה
אנחנו אומרים בסליחות 'מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו, מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גב המזבח הוא יעננו' המקור לזה הוא מהמשנה בתענית שבזמן עצירת גשמים היו מוסיפים שש ברכות, על הראשונה מה הוא אומר מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו, על השניה מה הוא אומר, מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גב המזבח הוא יעננו.
וצריך לדעת על איזה תפילה של אברהם אבינו מדברים? מה הוא התפלל בהר המוריה, המהרש״א בתחילת במסכת תענית (טו.) אומר 'לא שנענה במה שלא נשחט יצחק, אלא על שביקש ממנו יתברך 'אלוקים יראה לו השה לעולה בני'. ויש להקשות על דבריו שהרי כל מה שמזכירים ב'מי שענה' זה תפילות שהיו להציל מצרה, ולפי דרכו של המהרש״א יוצא שהתפילה של אברהם שונה מכל שאר התפילות.
הר״ן במקום מביא ירושלמי שמקשה על הנוסח שחותמים בברכה גאל ישראל הרי יצחק נגאל ולא כל ישראל ? עונה הירושלמי 'כיון שנגאל יצחק כמי שנגאלו כל ישראל', מבואר כאן בדברי הירושלמי חידוש נורא, אנחנו מורגלים שהעקידה היה נסיון בלבד, מעולם לא נגזר על יצחק אבינו להישחט, הכל היה אך ורק בשביל לנסות את אברהם, אבל בירושלמי מבואר שהיתה כאן גאולה ליצחק, זאת אומרת שהיה גזירה על יצחק אבינו להישחט ואברהם אבינו יחד עם יצחק התפללו שהוא יזכה להיגאל והתפילה שלו התקבלה, ולמרות שהיתה להם מצוה לשחוט את יצחק, הם התפללו להינצל מהגזירה הזו, כמו אדם שנגזר עליו למות על קידוש ה' למרות שיש לו מצוה למות, יש לו גם מצוה דאורייתא של תפילה בעת צרה להתפלל שהוא ינצל מהגזירה הזו, וכך גם אברהם אבינו היה חייב להתפלל שהוא ינצל מהגזירה הזו, אלא שכל זמן שתפילתו לא התקבלה, הוא קיים את המצוה הזו בשמחה, וכך מובא במדרש שכשאברהם אבינו הלך לעקידה, הוא התפלל 'אשא עיני אל ההרים' וכך גם יצחק אבינו התפלל, היתה כאן גזירה שיצחק ישחט שהתבטלה על ידי התפילות של אברהם ויצחק.
והמעיין היטב בסליחות יראה שמפורש שם שהיתה כאן הצלה ממות לחיים, והדברים יותר מפורשים בתחילת חזרת הש״ץ במנחה ביום כיפור 'מאהב ויחיד לאמו נפשו לטבח להשלימה, שרפים צעקו ממרומו עונים חוסה לא-ל מרחמו, פודה ומציל ריחמו, ציוה השה תמורה במקומו, קשב אל תשפוך דמו, ריחפו רחום ורוממו'. א"כ כתוב כאן מפורש שהקב״ה פדה והציל את יצחק מהגזירה.
(הרב אליהו דיסקין)