תענית יד
ספינה שהתהפכה או ספינה חדשה?
ועל ספינה המטורפת בים
סיפר המגיד מישרים הנודע, הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, משרידי תלמידי נובהרדוק בדור האחרון (הובא בספר 'והגדת' פר' יתרו עמ' שנ"ח), שבימי ילדותו החלו המשכילים להוציא לאור 'כתבי עת' כדי למשוך אחריהם את בני הנוער. אמו ע"ה שחפצה להגן על בני ביתה, היתה מביאה בכל יום לביתם את ה'דער אידישערטאג בלאט' שהיה כתוב בלע"ז (בשפה הגרמנית), אבל היה כשר וראוי להכנס לבית יראים ושלמים.
אמו היתה מוסרת בו 'שיעור כללי' בכל יום אחר הצהרים לכל שכניה שלא ידעו לקרוא בשפה הגרמנית, ובכך מנעה אף משאר אחינו בני ישראל שלא יתבוללו בין פריצי עמנו רח"ל על ידי קריאת כתבי העת שלהם.
באחד הימים, כשעמדה אמו במטבח הבית ועסקה בעבודתה, וכבר החלו השכנים להתאסף בחדר הסמוך לשמיעת ה'שיעור', נטלה אחת משכנותיה את הצייטונג (עיתון) וראתה בו תמונת ספינה הפוכה, וכה נזדעזעה מאשר ראו עיניה עד שניגשה אל בעלת הבית וגערה בה: "וכי היאך תעמדי בהשקט ובשלווה לעסוק בחיתוך תפוחי אדמה בעוד שספינה גדולה התהפכה למצולות ים על כל יושביה?"
ותצחק בעלת הבית בקרבה כשומעה את 'טענותיה', בהסבירה: "כאן נכתב אודות ספינה חדשה שזה עתה סיימו לבנותה ברוב שכלול פאר והדר, אך מכיוון שאינך יודעת לקרא את הכתב אשר מתחת לתמונה – החזקת את העיתון הפוך, ולכן דימית בנפשך שהספינה התהפכה למצולות".
סיים רבי יעקב ואמר: "מכאן למדתי 'דרך חיים', שלפעמים נראה לאדם שצרות רבות באות עליו. ובאמת כל מחשבתו זו באה לו רק מאחר שמביט על הדבר ב'היפוך', אין לו אלא לחזור וליישר את ראותו ולהתבונן בעין האמונה שכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד, והכל יבוא על מקומו בשלום".
(מתוך 'באר הפרשה' – בראשית)