תענית ט
מהי כפרתו של המבזבז יותר מחומש?
עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר
בביאור מאמר חז״ל "עשר בשביל שתתעשר",
כאשר התורה כותבת ציווי בלשון כפולה דרשו חז"ל שבא לומר שצריך לקיים זאת שוב ושוב – "שלח תשלח ־ אפילו מאה פעמים" (ב"מ לא.) וכן (שם) על "השב תשיבם", ועל "הוכח תוכיח", ועוד מקומות. הוי אומר, שכל מקום ששנה הכתוב לשונו פעמיים, בא ללמד שיחזור ויעשה הדבר אפילו מאה פעמים. אלא שעל "עשר תעשר" לכאורה אי אפשר לומר כן, שיעשר אפילו מאה פעמים. שהלא אמרו במסכת כתובות (נ.) "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש". אלא כיון שהתורה מבטיחה "עשר בשביל שתתעשר", אם כן כשיתן מעשר מכספו ישוב ויתעשר מחדש, וכשיתן מעשר על הרווח החדש, הרי ישוב ויתעשר, וחוזר חלילה, ונמצא מקיים "עשר תעשר" אפילו מאה פעמים, בלא שיבזבז יותר מחומש.
(פנינים משולחן הגר"א)
הגאון רבי אליהו חיים מייזל אבדק״ק לאדז זצ"ל הרבה מאד בצדקה ופיזר ונתן לאביונים כל פרוטה שבאה לידיו, עד שלא יכלו בני ביתו לשאת את המצב הקשה ששרר בביתם, פנו אליו ואמרו לו הרי אמרו "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש״. השיבם הרב בצדקותו ובפקחותו, "הרי אני עברתי פעם על עבירה זו של ׳אל יבזבז', ובזבזתי יותר מחומש. על כן הריני נותן צדקה כתיקון על עון זה, וככל שאני נכשל בעון זה, כן עלי להרבות בצדקה יותר״.
(בדידי הוי עובדא – מגידי האמת, אבות)