ראש השנה כד
מהו הכלי היחיד מכלי המקדש שעשייתו היא מזהב בלבד?
לא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב
הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל הגיע לאחד העיירות, וראה את העזובה הגדולה בתלמוד תורה של העיירה, ושאל את תושבי העיירה, למה התלמוד תורה נמצא במצב כזה? אמרו לו, אין לנו כסף, וצרכי עמך מרובים. אבל כשהגיע לבית הכנסת, ראה שהוא בנוי בפאר והדר.
בשבת קודש עלה לדרוש קודם קריאת התורה, ואמר להם, בעוד כמה דקות אנו הולכים לקרוא בתורה פרשת תרומה, וברצוני לשאול אתכם חידה, אנו נקרא בפרשת תרומה על כלים רבים שצוה ה' לעשות מזהב, אבל אם אין את הכלי, אמרו חז"ל (מנחות כח:) ואין להם כסף לעשות מזהב, אפשר לעשותו גם משאר כלי מתכות, יש כלי אחד, שאי אפשר לעשותו אלא מזהב, מהו הכלי. כמובן שאף אחד מהקהל לא ידע, אמר להם רבי מאיר, אני אומר לכם, לפני שבועיים בסוף פרשת יתרו קראנו בתורה, לא תעשון איתי אלהי כסף, ופירש רש"י בא להזהיר על הכרובים, שאתה עושה לעמוד אתי, שלא יהיו של כסף. הכרובים, זה הכלי היחיד שאסור לעשות מכסף, וחייבים לעשותו רק מזהב.
נשאלת השאלה, מה נשתנו הכרובים משאר הכלים, אלא המשיך רבי מאיר בהרמת קול, הכרובים מסמלים את התינוקות הרכים, כדברי רש"י (כה יח): "כרובים דמות פרצוף תינוק להם". משום כך היה מקומם על ארון הלוחות, כדי ללמדנו שמוטלת עלינו חובה קדושה לחנך את הילדים שלנו לתורה ולחיי תורה. וכאשר מדובר בתפקיד קדוש זה, חינוך הדור הצעיר, אי אפשר לצאת ידי חובה בקטנות, בפרוטות של כסף או של נחושת, אלא כאן מוטלת החובה לתת זהב דווקא!
(פרי עמלנו – ווי העמודים)