ראש השנה יח
מדוע נתן יוסף עצות לפרעה למרות שלא התבקש על כך?
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו
ידועה ומפורסמת השאלה מדוע נותן יוסף עצות לפרעה איך לנהל את מצרים 'ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם' (בראשית מא מג) הרי לא ביקש ממנו אלא לפתור את חלומו, ותו לא?
האריז"ל (שער הפסוקים) מוסיף לשאלה זו ושואל עוד, מהו שאמר יוסף 'את אשר אלוקים עושה' (שם מא כה) הרי עדיין לא עשה לא שובע ולא רעב, והיה צריך לומר אשר אלוקים 'יעשה', ומתרץ האריז"ל על פי הגמרא בברכות (נח:) ג' דברים מכריז הקב"ה בעצמו: רעב, שובע, פרנס טוב. וזה מה שאמר יוסף לפרעה, 'אשר אלוקים עושה' כל יום שמכריז בעצמו רעב ושובע, הגיד כבר לפרעה בחלום, וכיון שגילה והכריז על שתי הדברים, אז בוודאי יתקיים גם הדבר השלישי שה' מכריז, וזהו פרנס טוב, שידע לדאוג לפרנסת אנשי העיר, ולכן הציע לפרעה שימנה איש נבון וחכם על ארץ מצרים.
האוהב ישראל מפרש אלא נראה דהרי אמרו חז"ל בפסח נידונים על התבואה (ר"ה טז.), ובראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שדנים בו כל אדם מה יעשה עמו כל השנה, והבין יוסף שחלום שחולם מלך, זה עבור כל המדינה, ולא ענין פרטי, כמו שחשבו כל פותרי החלומות של פרעה, ולכן פתר יוסף שהכוונה על שובע ורזון, אך א"כ היה צריך לחלום זאת בפסח שאז נידונים על התבואה, ולמה חלם זאת בראש השנה שאז כל באי עולם עוברים לפניו (שם יח.).
אלא שמכך הסיק יוסף, וזהו שאמר לו 'ועתה' זה שחלמת חלום זה כעת, בראש השנה, כי אז דנים על האדם מי יימנה ולאיזה תפקיד יתמנה, ולכן 'ירא פרעה איש חכם וגו' ויפקד פקידים ויקבצו' את כל אוכל וגו'.
סיפר אחד מיקירי ירושלים: ביום כ׳ כסלו תשכ״א, הגיע הרה״ק בעל ה"שפע חיים" מצאנז זי״ע להשתתף בהלוויתו של הגה״ק רבי צבי פסח פראנק זי״ע ראב״ד ירושלים, ולאחר מכן זכו המתפללים בבית המדרש ״היכל צבי״ בבתי וורשא, לביקורו של הרבי בבית המדרש שנחנך מספר חודשים לפני כן.
הרבי ערך שולחן ״לחיים״, והיכן שנפתח החומש כדרכו בקודש, פתח ואמר דברי תורה. ויצא הפסוק ״את אשר האלקים עושה הגיד לפרעה״. והסביר על פי מה שפירש אביו הרה״ק מרודניק זי״ע, את התרגום על הכתוב ״ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם״ (שמות כא א) "ואילן דיניא די תסדר קדמיהון״, והכוונה, שהדינים והמשפטים יסדר וישים הקב״ה, כלפי הגויים ואומות העולם ולא על ישראל חס ושלום.
וזהו הרמז כאן: ״את אשר האלקים עושה״, אלקים הוא מדת הדין כנודע, והיינו שאת מדת הדין – ״הגיד״ מלשון המשכה [כמו נגיד ונפיק], ימשיך הקב"ה רק על פרעה ועל רשעי ישראל, ואילו על ישראל בניו רחומיו יגולו רחמיו על מדותיו ויתנהג עמנו במדת החסד ובמדת הרחמים. וכן פירש האדמו"ר מבעלזא זי"ע 'ועל חטאים שאנו חייבים עליהם חטאת' "עליהם" הכוונה על הגויים יהיה חטאת וכן ההמשך.
(גליון תהלתו בקהל חסידים)