ראש השנה י
כיצד הסתפר יוסף הצדיק בראש השנה?
בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין
בראשונים ובאחרונים הרגישו בקושיא זו איך יוסף הסתפר בר"ה, ותירצו קושיא זו בכמה אופנים.
במושב זקנים תירץ שגילח למוחרת או שמשום סכנת מלכות שאני. ובפירוש ר"ח פלטיאל תירץ שאפשר שידע מערב יו"ט שיצא, וגילח בערב יו"ט. ובספר צפנת פענח מהגאון הרגוצ'בי תירץ שיוסף עיבר את החודש ועי"ז יוצא שגילח בערב ר"ה, וזהו שנאמר 'ויריצוהו', שמיהר כדי להספיק להסתפר קודם שיהיה יו"ט. ויש שהקשו על תירוץ זה, איך יכל לעבר את החודש בלא שאביו ואחיו ידעו מזה ונמצא שלא שמרו את ראש השנה.
בפירוש ר"ע מברטנורא כתב שיוסף גילח אפי' פאת זקנו משום כבוד מלכות, והטעם שהותר לו לעשות כן משום שנתן לגוי לספרו וכשאין הניקף מסייע למקיף הוי רק איסור דרבנן שמותר מפני כבוד מלכות.
החתם סופר בתורת משה גם כן תירץ שיוסף לקח גוי שיספר אותו, ומשום כבוד מלכות הותר איסור דרבנן של אמירה לגוי, כמו שכתב הש"ך (יו"ד סי' קצ"ח בנקה"כ) שלצורך טבילת מצוה בשבת מותר לגזוז צפרנים ע"י אמירה לגוי משום שאם אין מסייעים בגזיזה אין איסור דאורייתא, וא"כ ה"ה בתספורת הדין כן, וכן תירץ כאן בטעמא דקרא.
עוד תירץ החתם סופר שיוסף קיים את התורה רק מדין אינו מצווה ועושה, ואילו במצות כיבוד מלך היה חייב מדינא, ולכן מצות כבוד מלכות שהיה חייב בו דחה איסור גילוח בראש השנה שלא היה מצווה בזה.
בשדי חמד (מער' כ"ף כלל צט) הוסיף לתרץ שלדברי הרמב"ן (בראשית כו ה) שהאבות לא קיימו את התורה בחו"ל, א"כ קושיא מעיקרא ליתא, כיון שיוסף לא שמר ר"ה בחו"ל, אך כבר כתב החיד"א נקט שאפילו לדעת הרמב"ן גם בזמן האבות אלו שלא חשבו לעלות לא"י קיימו את התורה, ויוסף בכללם.
(פנינים מבי מדרשא)