ראש השנה ז
מדוע הסגיר מרדכי את בגתן ותרש ומנע בכך את הצלת אסתר?
ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש
מסופר, שכאשר היה הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל ילד קטן, שאלו אביו: "אמור לי, כששמע מרדכי שבגתן ותרש זוממים להרוג את אחשוורוש, מדוע הסגירם. מה היה איכפת לו שהעולם יחסר גוי אחד?"
שמע הילד, והשיב על אתר: "כשהסגירם, התפטר העולם משני גויים"…
אבל השאלה במקומה, קושיא חמורה: ארבע שנים נחבאה אסתר, עד שנתפסה למלכות. ולבסוף, "ותלקח אסתר", בעל כרחה. אין לנו מושג כמה הצטערה אותה צדקת, וכמה הצטער מרדכי. זה עינוי היה מתמשך. והנה נודע למרדכי על המזימה להרעיל את אחשוורוש. אם יצליחו, תשוחרר אסתר. תפדה ממאסרה הכפוי. מדוע התערב, מדוע לא הניחם לבצע זממם?
וההסבר הוא, מבאר בספר מעיין המועד משום שמרדכי שאל את עצמו: מדוע הזדמנתי לכאן, ומדוע הזדמנו הם לכאן, ומדוע השמיעו מזימתם באוזני, וסובבו מן השמים שאבין לשונם. אם השמיעוני כן – השמיעוני כדי שאפעל!
ושוב חשב: אולי איני עורך חישוב זה אלא מתוך נגיעה אישית, לקבל תגמול כמציל המלך ממוות, שכר וכבוד כיד המלך! לכן הוא ניתק את עצמו מכל נגיעה, וסיפר לאסתר על מנת שהיא זו שתספר היא למלך, בשמה. אך אסתר סיפרה זאת בשם מרדכי, והביאה גאולה לעולם!
ובשם הגר"ח קניבסקי תירץ שחששה שאם יהרגו את המלך יהרגו גם את אשתו כמנהגם כמו שאמרו בגמרא בכתובות (נא:).