ביצה לט
מדוע דמעותיו של עשו לא בטלות בדמעות עם ישראל?
אפילו באלף לא בטיל
על הפסוק 'ברכני גם אני אבי וישא עשו קולו ויבך' (בראשית כז לד) אומר המדרש 'שלוש דמעות הוריד עשו הרשע, והן הסבו לנו לחם דמעה ודמעות שליש, ובשביל דמעות שבכה עשו ואמר "ברכני גם אני אבי" – זכה לכל הטוב הזה. (ילקוט שמעוני).
והקשה הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג זי"ע הלא אנו בוכים בכיות פי כמה, בוכים כל הימים, והרי דין הוא שכל דבר בטל בשישים, מדוע איפוא אין אוקיינוס הדמעות שלנו מבטל דמעות של פעם אחת שבכה עשו? אלא הוא מותיב והוא מפרק: יש עוד דין, "מין במינו אפילו באלף לא בטל", ודא עקא: דמעותינו ודמעותיו של אותו רשע הן מאותו סוג! הוא בכה מתוך ששאף לכל חמודות עולם הזה, אף אנו בוכים על שום שחסרים לנו צרכי העוה"ז, או שאנו שואפים ליתר ממה שבידינו… אלמלי היו בכיותנו לשם שמים, והיינו מבקשים את כל הצרכים רק בכדי שנוכל לעבוד בהם את ה', ואפילו כשבוכים על צער הגוף מתכוונים לצער השכינה שמצטערת כביכול אתנו – כי אז והיו דמעותיו של עשו בטלות ומבוטלות בשישים ויותר…
(גליון פנינים פרשת תולדות)