ביצה לח
מדוע סיבבו מן השמים שיצחקו על ר' אבא שתי פעמים?
יהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל
רבי אברהם יעקב טייטילבוים זצ״ל מראשי אגו״י וינה-ארה״ב, באחת מדרשותיו הקשה קושיא בשם החפץ חיים. הגמרא במסכת ביצה (לח.) שמספרת: על רבי אבא אמר, שלפני שעלה לארץ ישראל ביקש בתפילתו יהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל, שיאמר דבר הלכה שיתקבל על דעת חכמי המקום. ומספרת הגמרא, שפגש אמוראים שדנו בדבר הלכה, ורבי אבא נשא ונתן עמהם, ואומרת הגמרא: ״אחיכו עליה״ צחקו עליו. אמר להם, גולתייכו שקלי? וכי מלבושכם לקחתי שאתם משחקים עלי? הדור אחיכו עליה, שוב צחקו עליו. ע״כ דברי הגמרא.
והקשה החפץ חיים זצ״ל: ר׳ אבא שהיה גדול בתורה, מדוע סיבבו מהשמים שיצחקו עליו, ולא די שצחקו פעם אחת, אלא עוד חזרו וצחקו? ותירץ החפץ חיים, כיון שרבי אבא היה בדרכו לעלות לארץ ישראל, מוטל עליו לומר האמת אפילו אם לא יקבלו את דבריו, ולא להמנע מלומר דברים אמתיים. א״כ לא היה לו להתפלל ״יהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל״, שמשמע שהיה מונע את עצמו מלחזור ולומר דברים שהם אמיתיים אם לא יתקבלו. ולכן סיבבו מן השמים שיצחקו ממנו, כדי ללמדו שאין על האדם להמנע מלומר האמת, אפילו במקום ובסביבה שלא יקבלו דבריו מיד.
(מאיר עיני ישראל ח"ד עמ' 293 – ״קול יעקב״ עמוד קנ״ג)