הרב ישראל ליוש
וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ… לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ (ד ו ז)
המגיד מדובנא זצ"ל מבאר בשמו של אדוננו הגאון מוילנא זי"ע את דברי הקב"ה לקין עפ"י יסודו שאין בכוחו של היצר הרע לשלוט על מעשי בני האדם, להטותם מדרך טובה אל דרך רעה. כוח היצר הרע הוא רק למצוא את הפתחים, הסדקים והספקות שבלב האדם, ושם לזרוע את דעותיו וכוונותיו ולהסיטו לבחור ברע, כמליצת חז"ל: 'פרצה קוראת לגנב'. אך אם האדם לא יסתפק, ורצונו יהיה שלם ותמים ללכת בדרכי הבורא ית', ולא יפתח את פתח הפרצה ליצר הרע, אזי לא יוכל היצר לשנות את דעותיו ולגרום לו לבחור בדרך אחרת, רעה, חלילה.
אם כן, זהו שאמר הקב"ה לקין: 'למה נפלו פניך… לפתח חטאת רובץ', אל לך לחשוש מן היצר, כי רק אם תפתח לו פתח הוא יצליח להסיתך, אך אם תסגור בעדו ותהיה שלם ותמים בדעותיך ומעשיך, אז לא יוכל לך לעולם, 'אליך תשוקתו ואתה תמשול בו', כל תשוקתו של היצר הרע הוא לפתח ולפרצה שלך, אך בכוחך למשול בו ע"י שתסגור בעדו את הפתחים והספקות, ותהיה איתן ושלם בדרכך הטובה.
וכדברים הללו מצאנו בדברי רש"י (סנהדרין קג א) שכאשר מזדמן לאדם ספק עבירה, יקשה עליו יותר להתגבר מעבירה ודאית, כי בספק, יבוא עליו יצרו וישכנעו שאין זו עבירה…
כמה נאה לקשר את מה שהביא הגאון רבי שמואל מלצן זצ"ל בספרו 'אמונה והשגחה', בשמו של הגר"א זי"ע [הובא גם בספר 'פנינים משולחן הגר"א'] על דברי המדרש: "שאלו לנחש: 'למה אתה מצוי בין הגדרות?' והוא השיב להם: 'אני פרצתי גדרו של עולם'" הלא דברי המדרש, פליאה הם, כי לפי"ז היה על הנחש להימצא באמצע הדרך, למרמס ברגלי העוברים, ולא להיחבא בין הגדרות?
אלא, ביאר הגר"א: הנחש הוא היצר הרע, ודרכו תמיד להסיט את האדם לעבור על גדרי וסייגי חז"ל שנועדו לשמור אותו מלעבור על דברי תורה, כי בזה כוחו יפה להיתלות על הספקות, על הגדרות והגדרים, למצוא בהם את הפרצה ולהרחיב אותה, עד כדי הסטה לעבירה חמורה.
ברוח הדברים הללו, הביא בשמו של הגר"א, נכד אחיו, רבי מאיר בספרו 'מלחמות ה", על מה שנהוג בפי העולם 'מנהג ישראל תורה היא', וכי איך נוכל לדמות 'מנהג' ל'תורה'?
אלא, גדרי וסייגי חז"ל למדו אותנו שעל כל האדם לייצר גדרים וסייגים לפי היכרותו את עצמו, למען לא יכשל חלילה בדברי תורה, כי זהו כוחו של היצר לחפש את הפרצות ולהרחיבם לכדי עבירה, וע"י הגדרים והסייגים, יסגור האדם בעד דרכו של היצר.
אם כן, יש לומר שזהו 'מנהג ישראל תורה', כי המנהגים הטובים שישראל הנהיגו על עצמם, בכוחם לשמור על דברי התורה, ומביטול המנהג, יבואו חלילה לבטל עיקרי תורה.
***
הסיפור הבא מובא בספר 'עובדות והנהגות לבית בריסק' בשמו של הגאון רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, וממנו נוכל ללמוד מעט על כוחו של היצר הרע:
אברך ישב ולמד בוולאזי'ן אצל מרנא הגאון רבי חיים זצ"ל, ועול פרנסתו ופרנסת בני ביתו היו מוטלים על כתפי חותנו.
יום אחד קיבל האברך מכתב מחותנו ובו הוא מספר לו שהחנות ממנה התפרנס נשרפה כליל, וכיון שהם דחוקים בפרנסה, הוא מתבקש לשוב לביתו. רבי חיים שמר את המכתב אצלו ולא ספר עליו לאברך כלל וכלל.
כעבור תקופה קצרה, הגיע מכתב נוסף ובו הם מספרים לו שביתו נשרף ורעייתו וילדיו הלכו לגור אצל חותנו, והוא שוב מתבקש לשוב לביתו לעזור להם בעמל יומם. אך גם את המכתב הזה החליט רבי חיים לנצור אצלו ולא לספר לאברך את תוכנו…
רק כאשר הגיע המכתב השלישי ובו בשורה קשה שכל בתי העיר נשרפו כליל ומצבה הכלכלי של המשפחה בכי רע, והפעם בקשתם היתה תקיפה וברורה: שוב נא הביתה…! רק עתה נטל רבי חיים את כל שלושת המכתבים ומסר לידי האברך השקדן.
האברך עיין בהם ולא הבין, ופרש את תמיהתו באזני רבי חיים: "בשלמא בשני הבשורות שנתבשרתי עליהם במכתבים הראשונים, הייתי יכול עדיין לעזור למשפחתי, ומכל מקום הרב החליט שלא להודיע לי עליהם, אך עכשיו שהכל נשרף, במה אוכל להועיל להם…? מדוע דוקא עתה מספר לי הרב את שאירע…?"
"האמת" – ענה לו רבי חיים – "גם עכשיו לא הייתי מראה לך את כל המכתבים ששלחו לך, אך רציתי להראות לך עד כמה חשובה תורתך, שהיה כדאי ליצר הרע לשרוף את חנות חותנך ואת ביתך ואף את בתי כל העיר, והכל כדי לבטל אותך מלימודך…"