ביצה טז
מה הציל את בעל חנות הטפטים ממס הכנסה?
חק לישני דמזוני הוא
סגולה נאמר בה בפרנסה – ע"י קביעת העיתים לתורה, וכך כתב הרה"ק ה'דברי ישראל' (פרשת בחקותי בפי' הב') כי שנים המה שנקראו 'חק' – התורה נקראת 'חק', וכן הפרנסה (ביצה טז.) חק לישנא דמזוני, ומבאר כוונת המקרא – 'אם בחקותי תלכו', 'חקותי' לשון רבים, כלומר שיתקיימו שניהם גם יחד – שתעסקו במלאכת הפרנסה ובד בבד גם תקבעו עתים לתורה ותפילה אז 'ונתתי גשמיכם' – פרנסה הגשמית. 'בעתם' – בזכות העיתים שאתה פונה לתורה ולתפילה… לא כמו שאדם סובר שמפסיד פרנסתו ע"י העיתים ההם, עכ"ל.
איש יהודי היה בבני ברק שהיתה לו חנות של טפטים ברחוב 'הרב שך'. אותו יהודי היה לו שיעור קבוע בפתגמי אורייתא בכל יום, אשר ממנו לא זע אפילו לא בשעה מועטת. באחד הימים דקות ספורות לפני תחילת ה'שיעור', נכנס מאן דהו אל חנותו כשברצונו לקנות כמות גדולה של טפטים יקרי ערך. בעל החנות אמר לו שברגע זה ממש הוא חייב לסגור את חנותו על מנעול ובריח כי הגיעה שעת הלימוד, אם ירצה יבוא למחר בשעה מוקדמת יותר. הקונה ניסה בכל זאת להישאר בחנות, וטען שהוא צריך את הטפטים באופן דחוף ביותר, משראה הלה שאותו קונה אינו מרפה ממנו, אמר לו: "הישאר כאן ואני אנעל את החנות אחריך, ובעוד כשעה ומחצה, כשהשיעור יגמר אחזור ואערוך עמך את חשבונך". אמר לו אותו קונה: "האמת אגיד לך שאין ברצוני לקנות כלל אלא באתי כשליח ממס הכנסה, לבדוק האם אתה מספר לרשויות המס על כל מה שהינך מוכר, אבל, עתה משנוכחתי לראות מקרוב את יושרך במסירות ללימוד התורה הקדושה ולקביעת עיתים לה, סמוך אני ובטוח שכל עסקיך ישרים וכבר אינך צריך בדיקה!"…
(באר הפרשה)