התרת הנדרים הנערכת בערב ראש השנה, מקורה בדברי הגמרא במסכת נדרים: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בראש־השנה ויאמר כל נדרים שאני עתיד לידור בשנה זו יהיו בטלים". וזריזים מקדימים למצוות, ומוסיפים – מלבד ה'מסירת־מודעה' לעתיד – לתקן גם את העבר, בהתרת הנדרים שכבר נידרו.
אכן, אף שנהגו לומר גם את ה'מסירת־מודעה' בפני שלשה, מן הדין אין צורך לאומרה בפני אחרים, ורק התרת הנדרים טעונה שלשה. כמו כן, נהוג שכל שלשת המתירים אומרים "הכל מותרים לך…", אך מן הדין די שיאמר אחד מהם.
בנוגע לנשים – יש שהורו שהאשה תמנה את בעלה לשליח להתיר את נדריה בערב ראש־השנה, ויבקש מהמתירים את נדריו להתיר גם את נדריה, ויש שהורו שאינה צריכה לעשות כן, ותסמוך על אמירת 'כל־נדרי' בערב יום־הכיפורים; ושליחות להתרת נדרים מועילה רק לבעל הנעשה שליח להתרת נדרי אשתו, מפני ש'אשתו כגופו'.
כמו כן, לגבי 'מופלא הסמוך לאיש', דהיינו ילד מגיל 12 ומעלה וילדה מגיל 11 ומעלה, שנדריו חלים אם הוא מבין את ענין הנדרים, יש שהורו שאין צריך לערוך עבורו התרת נדרים בערב ראש־השנה, ויש שהורה שאם רצונו בכך יש לערוך עבורו התרה.
[ביאורים ומוספים דרשו, תקפא, 45]