ביצה ט
האם צריך ומותר לקום כאשר צדיק ורשע נכנסים יחד?
מפני מראית עין
צדיק ורשע הנכנסים ביחד – האם מותר לקום בפני הצדיק, כשנראה כאילו קם בפני הרשע?
התורה מספרת בפרשת וישלח שכאשר יעקב ועשו נפגשו, "וישתחו ארצה שבע פעמים" (בראשית לג ג) הזוהר (ח"א קעא) מקשה, וכי יעקב בחיר האבות השתחווה לעשיו הרשע שהיה בצד של אל אחר ומי שנשתחווה לו נחשב כאילו משתחווה לאל אחר וכו'? אלא שהתורה אומרת קודם לכן "והוא" עבר לפניהם, וזה נאמר על השכינה העליונה שהלכה לפני יעקב, וכשראה אותה יעקב אמר הרי עתה השעה להשתחוות לקב"ה שהוא הולך לפניו, וכנגדו כרע והשתחווה ז' פעמים, אלא שעשיו חשב שכנגדו השתחווה יעקב.
מבואר מדברי הזוהר שבאמת יעקב לא השתחווה לעשיו, אלא השתחווה לקב"ה, ורק היה נראה כמו שמשתחווה לעשיו.
ובשו"ת דברי יציב (יו"ד סי' קלב), דן לפי הזוהר מה צריך לעשות במצות קימה והידור כאשר נכנסים יחד צדיק ורשע. וכתב שכיון שמחויב לקום מפני הצדיק ולכבדו – לא שייך בזה מראית עין, ועשה של כבוד התורה עדיף ואי אפשר לדחות עשה זה מחשש של מראית עין.
אולם בספר עשרה מאמרות (לרמ"ע מפאנו, מאמר חקור דין ח"ג פ"ד) מבואר שכן יש בזה חשש של מראית העין. שכתב שלא נמסרה מצות מחיית עמלק אלא בידי בנימין, משום שלא השתחווה לעשיו כיתר אחיו לפי שעדיין לא נולד, ואף על פי שכולם לא השתחוו אלא לשכינה, כדברי הזוהר שלומד זאת מלשון הפסוק 'ו"הוא" עובר לפניהם', מכל מקום יש בזה משום מראית העין, וכמו שנפסק בשולחן ערוך (יו"ד סי' קנ ס"ג) 'פרצופות המקלחות מים בפני עבודת כוכבים, לא יניח פיו על פיהם וישתה, מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים'. והקדוש ברוך הוא, אומר הרמ"ע מפאנו, מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה".
וכן כתב השל"ה (מסכת מגילה פרק תורה אור) שלא מצאו רבותינו ז"ל התנצלות כי אם ליעקב לבדו, אמנם השבטים כרעו ונפלו, ובנימין הצדיק שעדיין לא נולד – לא בא לעשיו מידו שום חיזוק ושום השפעה.
(קב ונקי)