סוכה נד
מדוע מגילת אסתר נקראת לאחר קריאת התורה ושאר מגילות לפני קריאת התורה?
תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
מה פשר השינוי בין קריאת מגילת אסתר לשאר המגילות: קהלת, שיר השירים ורות. מגילת אסתר קורין אותה לאחר קריאת התורה, ואילו שאר המגילות קורין אותם לפני קריאת התורה, והלא 'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם' וקריאת התורה היא תדירה.
ביאר רבי שלמה זלמן אוירבאך (שמירת שבת פנ"ח הערה קו), מכיון שקריאת מגילת שיר השירים, ורות הם מנהג, וגבי מנהג לא חוששים ל'תדיר ושאינו תדיר', ומפני חביבות המגילה מקדימים אותה לקריאת התורה, כדי להראות שהיא רק מנהג. וכמו שמצינו לגבי חנוכה שבמוצאי שבת מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה לפני הבדלה אעפ"י שהבדלה היא תדירה, משום שהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת היא מצד מנהג, לא חוששים ל'תדיר ושאינו תדיר' ורק במגילת אסתר שקריאתה היא חובה, הדין הוא שקורין אותה לאחר קריאת התורה משום 'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם'.
הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ביאר זאת, מכיון שלאחר קריאת התורה קוראים גם הפטרה, ואם יקראו לאחר קריאת התורה גם את קהלת, שיר השירים ורות, הדבר ייראה כאילו ישנן שתי הפטרות, לכך אין את הדין קדימה של 'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם', אבל בפורים שאין קורין הפטרה לאחר קריאת התורה, שפיר קורין את המגילה לאחר קריאת התורה, מהדין 'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם'.