סוכה מ
האם מותר לתלות פירות שביעית לנוי סוכה? והאם היה מותר לסחור במן?
פירות שביעית
כתב השל"ה (הובא במשנ"ב סי' תרלח ס"ק יא) שראוי לייפות את הסוכה בקרמין וסדינים, ולתלות בה פירות חשובים.
כעת שאנו עומדים בערב שנת השבע שנת השמיטה, מתעוררת שאלה מעניינת, האם מותר לתלות בסוכה פירות שיש בהן קדושת שביעית, שהרי על ידי כך ייאסרו הפירות לאכילה למשך שבעת ימי החג, כיון שהם נאסרים כנוי סוכה ומוקצים למצוותם, וא"כ נעשה כאן לכאורה הפסד לפירות שביעית לשבעה ימים אלו?
הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פ"ז סכ"ג) כתב שאף שנאסרים הם לאכילה לשבעת ימי החג, מכל מקום כיון שלאחר ימי החג יחזרו להיתרם, כבר לא נחשבים הימים שהם נאסרים לאכילה כהפסד לפירות, ולכן מותר לתלותם בסוכה. וכן דעת הגרי"ש אלישיב (משפטי ארץ שביעית פכ"ד הערה 2, אשרי האיש ח"ג פכ"ד אות לה) שאם ידוע שלא יתקלקלו כלל בימי החג, ויהיו ראויים לאכילה לאחר החג, מותר לתלותם.
ויש שרצו להתיר לתלותם, אף אם יש חשש שיתקלקלו בימי החג, כיון שזה לא הפסד ודאי, וגם מטעם שאינו אלא גרמא, אכן בשו"ת מנחת יצחק (ח"י סימן קיט) כתב שאף שיש לצדד להקל מטעמים אלו, מכל מקום למעשה אין להקל כיון שכמה פוסקים החמירו בדין גרם הפסד בפירות שביעית.
ולתלות פירות ערלה לנוי סוכה, כתב הגר"ש קמינצקי (קובץ הלכות סוכה פי"ב ס"כ) שמותר, ואינו נחשב שנהנה מפירות ערלה, שהם איסורי הנאה, מפני שהנאתו מהפירות התלויין בסוכה, אינם מעצם הפירות אלא ממראיהן, והנאה ממראה הפירות, אינה נחשבה כהנאה, ואין על מראה איסור הנאה. ובספר משפטי ארץ (עמוד 80) הביא שיש אוסרים.
(דרשו – הרה"ג ר' בנימין בירינצוויג שליט"א)
הנצי"ב בהעמק דבר כותב שלפי מה שדורשת הגמרא בסוכה (מ.) גבי פירות שביעית שנאמר בהם "לכם לאכלה" (ויקרא כה ו) – ודרשו 'ולא לסחורה', היה אפשר לומר כך גם לגבי המן שירד לישראל במדבר, שכתוב בו 'ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה' (שמות טז טו), "לכם לאכלה" – שיהא אסור לסחור במן. ומה שדרשו עוד בפירות שביעית "לאכלה ולא למשרה וכבוסה" לא שייך במן שלא היה ראוי לדבר אחר [ועיי"ש שכתב שאיסור סחורה כבר נלמד מהפסוק בסמוך "איש לאשר לאהלו"].
וכן כתב האברבנל (עמ' קלד) על הפסוק "ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו" (שמות טז ד): "שהזהירם שלא יחשבו לעשות מהמן סחורה ועושר וגניזה, אלא שיצא העם ולקטוהו דבר יום ביומו, כי הוא מזון ניתן כפי הצורך וההכרח ואינו נקנה בהשתדלות ולא בחריצות ועמל אלא בחסד עליון".
(קו ונקי)