סוכה לז
מי הוא הנחשב ל'יקירי ירושלים'?
יקירי ירושלים
הגמרא בחולין (קה.) מביאה את דברי מר עוקבא שאמר על עצמו שהוא חומץ בן יין לגבי זה שאביו ביום שהיה אוכל בשר לא היה אוכל גבינה עד למחרת מעת לעת, ואילו אני, אמר מר עוקבא, כבר בסעודה שלאחריה אוכל גבינה.
ונשאל מהרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל האם מי שימתין בין בשר לגבינה מעת לעת כמו אביו של מר עוקבא יקרא בעל נפש.
והשיב הגרי"ש שהביאור בדברי מר עוקבא הוא, קודם אני צריך לדמות לאבא שלי בדברים אחרים ואז להחמיר בזה, אבל כשאני דומה לאבא שלי רק בזה, אני נשאר חומץ בן יין. ולכן נמנע מר עוקבא מלעשות מעשה בעלמא ולהימנע מאכילת גבינה באותו יום שאכל בשר. וא"כ מי שמחמיר רק בזה שהוא ממתין מעת לעת, הוא לא בעל נפש.
כעין זה נשאל הגרי"ש כאשר סיפר על יקירי ירושלים שהיו יוצאים בערב פסח לדרך רחוקה להפטר ממצות קרבן פסח לשיטת הרמב"ם בגדר של פטור, ולא להיות פטור בגדר אונס, שהיא חומרא מופלגת, האם יש ענין לנהוג כמו יקירי ירושלים. והשיב, על פי דברי הגמרא בחולין הנזכרים לעיל, שאצל מי שעושה כמו יקירי ירושלים בעוד דברים, יש לדון אם יש ענין או לא, מה שאין כן אצל מי שלא עושה כמותם בשאר דברים.
(עלון פניני אי"ש)